חלה
פרק א׳

חֲמִישָּׁה דְּבָרִים חַיָּיבִים בַּחַלָּה: הַחִיטִּים וְהַשְּׂעוֹרִים וְהַכּוּסְּמִין וְשִׁבּוֹלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן. הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּיבִין בַּחַלָּה, וּמִיצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וַאֲסוּרִין בֶּחָדָשׁ מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח, וּמִלִּקְצוֹר מִלִּפְנֵי הָעוֹמֶר. וְאִם הִשְׁרִישׁוּ קוֹדֶם לָעוֹמֶר, הָעוֹמֶר מַתִּירָן. וְאִם לַאו, אֲסוּרִין עַד שֶׁיָּבוֹא הָעוֹמֶר הַבָּא.

הָאוֹכֵל מֵהֶם כַּזַּיִת מַצָּה בַּפֶּסַח, יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. כַּזַּיִת חָמֵץ, חַיָּיב בְּהִכָּרֵת. נִתְעָרֵב אֶחָד מֵהֶם בְּכָל הַמִּינִים, הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בַּפֶּסַח. הַנּוֹדֵר מִן הַפַּת וּמִן הַתְּבוּאָה, אָסוּר בָּהֶם – דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מֵהֶן. וְחַיָּיבִין בַּחַלָּה וּבַמַּעַשְׂרוֹת.

אֵלּוּ חַיָּיבִין בַּחַלָּה וּפְטוּרִים מִן הַמַּעַשְׂרוֹת: הַלֶּקֶט, וְהַשִּׁכְחָה, וְהַפֵּאָה, וְהַהֶפְקֵר, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּיטְּלָה תְרוּמָתוֹ, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ, וּמוֹתַר הָעוֹמֶר, וּתְבוּאָה שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: תְּבוּאָה שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה.

אֵלּוּ חַיָּיבִין בַּמַּעַשְׂרוֹת וּפְטוּרִים מִן הַחַלָּה: הָאוֹרֶז, וְהַדּוֹחַן, וְהַפְּרָגִים, וְהַשּׁוּמְשְׁמִין, וְהַקִּטְנִיּוֹת, וּפָחוֹת מֵחֲמֵשֶׁת רְבָעִים בַּתְּבוּאָה. הַסּוּפְגָּנִין, וְהַדּוּבְשָׁנִין, וְהָאִסְקְרִיטִין, וְחַלַּת הַמַּשְׂרֵת, וְהַמְדוּמָּע, פְּטוּרִין מִן הַחַלָּה.

עִיסָּה שֶׁתְּחִילָּתָהּ סוּפְגָּנִין וְסוֹפָהּ סוּפְגָּנִין, פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. תְּחִילָּתָהּ עִיסָּה וְסוֹפָהּ סוּפְגָּנִין, תְּחִילָּתָהּ סוּפְגָּנִין וְסוֹפָהּ עִיסָּה, חַיָּיבִין בַּחַלָּה. וְכֵן הַקְּנוּבְקָאוֹת חַיָּיבוֹת.

הַמְּעִסָּה – בֵּית שַׁמַּאי פּוֹטְרִין, וּבֵית הִלֵּל מְחַיְּיבִין. הַחֲלִיטָה – בֵּית שַׁמַּאי מְחַיְּיבִין, וּבֵית הִלֵּל פּוֹטְרִין. חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר – עֲשָׂאָן לְעַצְמוֹ פָּטוּר, לִמְכּוֹר בַּשּׁוּק חַיָּיב.

נַחְתּוֹם שֶׁעָשָׂה שְׂאוֹר לְחַלֵּק, חַיָּיב בַּחַלָּה. נָשִׁים שֶׁנָּתְנוּ לְנַחְתּוֹם לַעֲשׂוֹת לָהֶן שְׂאוֹר, אִם אֵין בְּשֶׁל אַחַת מֵהֶן כַּשִּׁיעוּר, פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה.

עִיסַּת הַכְּלָבִים – בִּזְמַן שֶׁהָרוֹעִים אוֹכְלִין מִמֶּנָּה, חַיֶּיבֶת בַּחַלָּה, וּמְעָרְבִין בָּהּ, וּמִשְׁתַּתְּפִין בָּהּ, וּמְבָרְכִין עָלֶיהָ, וּמְזַמְּנִין עָלֶיהָ, וְנַעֲשֵׂית בְּיוֹם טוֹב, וְיוֹצֵא בָּהּ אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח.

אִם אֵין הָרוֹעִים אוֹכְלִין מִמֶּנָּה, אֵינָהּ חַיֶּיבֶת בַּחַלָּה, וְאֵין מְעָרְבִין בָּהּ, וְאֵין מִשְׁתַּתְּפִין בָּהּ, וְאֵין מְבָרְכִין עָלֶיהָ, וְאֵין מְזַמְּנִין עָלֶיהָ, וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, מִטַּמְּאָה טוּמְאַת אוֹכָלִין.

הַחַלָּה וְהַתְּרוּמָה חַיָּיבִין עָלֶיהָ מִיתָה וְחוֹמֶשׁ, וַאֲסוּרִים לְזָרִים, וְהֵם נִכְסֵי כֹּהֵן, וְעוֹלִין בְּאֶחָד וּמֵאָה, וּטְעוּנִין רְחִיצַת יָדַיִם וְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ, וְאֵין נִיטָּלִין מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא, אֶלָּא מִן הַמּוּקָּף וּמִן הַדָּבָר הַגָּמוּר.

הָאוֹמֵר "כָּל גָּרְנִי תְּרוּמָה", וְ"כָּל עִיסָּתִי חַלָּה", לֹא אָמַר כְּלוּם, עַד שֶׁיְּשַׁיֵּיר מִקְצָת.