דמאי
פרק ד׳

הַלּוֹקֵחַ פֵּירוֹת מִמִּי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, וְשָׁכַח לְעַשְּׂרָן וְשׁוֹאֲלוֹ בְּשַׁבָּת, יֹאכַל עַל פִּיו. חָשְׁכָה מוֹצָאֵי שַׁבָּת, לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. לֹא מְצָאוֹ, אָמַר לוֹ אֶחָד שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת "מְעוּשָּׂרִין הֵן", אוֹכֵל עַל פִּיו. חָשְׁכָה מוֹצָאֵי שַׁבָּת, לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי שֶׁחָזְרָה לִמְקוֹמָהּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר אַף בְּחוֹל שׁוֹאֲלוֹ וְאוֹכְלוֹ עַל פִּיו.

הַמַּדִּיר אֶת חֲבֵירוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְהוּא אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, אוֹכֵל עִמּוֹ בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִינוֹ עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, וּבִלְבַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ מְעוּשָּׂרִין הֵן. וּבְשַׁבָּת שְׁנִיָּה, אַף עַל פִּי שֶׁנָּדַר מִמֶּנּוּ הֲנָיָה, לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין אָדָם צָרִיךְ לִקְרוֹת שֵׁם לְמַעְשַׂר עָנִי שֶׁל דְּמַאי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: קוֹרֵא שֵׁם וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ.

מִי שֶׁקָּרָא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי וּלְמַעְשַׂר עָנִי שֶׁל וַדַּאי, לֹא יִטְּלֵם בְּשַׁבָּת. וְאִם הָיָה כֹּהֵן אוֹ עָנִי לְמוּדִים לֶאֱכוֹל אֶצְלוֹ, יָבוֹאוּ וְיֹאכְלוּ, וּבִלְבַד שֶׁיּוֹדִיעֵם.

הָאוֹמֵר לְמִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת "קַח לִי מִמִּי שֶׁהוּא נֶאֱמָן וּמִמִּי שֶׁהוּא מְעַשֵּׂר", אֵינוֹ נֶאֱמָן. "מֵאִישׁ פְּלוֹנִי", הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן. הָלַךְ לִיקַּח מִמֶּנּוּ, וְאָמַר לוֹ "לֹא מְצָאתִיו, וְלָקַחְתִּי לְךָ מֵאַחֵר שֶׁהוּא נֶאֱמָן", אֵינוֹ נֶאֱמָן.

הַנִּכְנַס לְעִיר וְאֵינוֹ מַכִּיר אָדָם שָׁם, אָמַר "מִי כָּאן נֶאֱמָן?", "מִי כָּאן מְעַשֵּׂר?", אָמַר לוֹ אֶחָד "אֲנִי אֵינוֹ נֶאֱמָן, אִישׁ פְּלוֹנִי נֶאֱמָן", הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן. הָלַךְ לִיקַּח מִמֶּנּוּ, אָמַר לוֹ "מִי כָּאן מוֹכֵר יָשָׁן?", אָמַר לוֹ "מִי שֶׁשְּׁלָחֲךָ אֶצְלִי", אַף עַל פִּי שֶׁהֵן כְּגוֹמְלִין זֶה אֶת זֶה, הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין.

הַחַמָּרִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְעִיר, אָמַר אֶחָד "שֶׁלִּי חָדָשׁ וְשֶׁל חֲבֵרִי יָשָׁן", "שֶׁלִּי אֵינוֹ מְתוּקָּן וְשֶׁל חֲבֵרִי מְתוּקָּן", אֵינָן נֶאֱמָנִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר נֶאֱמָנִין.