כלים
פרק ט׳

מַחַט אוֹ טַבַּעַת שֶׁנִּמְצְאוּ בִּנְחוּשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר, נִרְאִין אֲבָל לֹא יוֹצְאִים – אִם אוֹפֶה אֶת הַבָּצֵק וְהוּא נוֹגֵעַ בָּהֶן, טָמֵא. בְּאֵיזֶה בָּצֵק אָמְרוּ? בְּבָצֵק הַבֵּינוֹנִי.

נִמְצְאוּ בִּטְפֵילַת הַתַּנּוּר מוּקָּף צָמִיד פָּתִיל – אִם בְּטָמֵא טְמֵאִין, וְאִם בְּטָהוֹר טְהוֹרִים. נִמְצְאוּ בִּמְגוּפַת הֶחָבִית – מִצִּדֶּיהָ טְמֵאִים, מִכְּנֶגֶד פִּיהָ טְהוֹרִים. נִרְאִין בְּתוֹכָהּ אֲבָל לֹא לַאֲוִירָהּ, טְהוֹרִין. שׁוֹקְעִים בְּתוֹכָהּ וְתַחְתֵּיהֶם כִּקְלִיפַּת הַשּׁוּם, טְהוֹרִין.

חָבִית שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְהוֹרִין וּמֵנֶקֶת בְּתוֹכָהּ, מוּקֶּפֶת צָמִיד פָּתִיל וּנְתוּנָה בְּאוֹהֶל הַמֵּת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הֶחָבִית וְהַמַּשְׁקִין טְהוֹרִין, וּמֵנֶקֶת טְמֵאָה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין: אַף מֵנֶקֶת טְהוֹרָה. חָזְרוּ בֵּית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי.

הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא לְמַטָּה מִנְּחוּשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר, טָהוֹר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר חַי נָפַל וְעַכְשָׁיו מֵת. מַחַט אוֹ טַבַּעַת שֶׁנִּמְצְאוּ לְמַטָּה מִנְּחוּשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר, טָהוֹר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שָׁם הָיוּ עַד שֶׁלֹּא בָּא הַתַּנּוּר. נִמְצְאוּ בְּאֵפֶר מִקְלֶה, טָמֵא, שֶׁאֵין לוֹ בַּמֶּה יִתְלֶה.

סְפוֹג שֶׁבָּלַע מַשְׁקִין טְמֵאִין וְנָגוּב מִבַּחוּץ וְנָפַל לַאֲוִיר הַתַּנּוּר, טָמֵא, שֶׁסּוֹף מַשְׁקֶה לָצֵאת. וְכֵן חֲתִיכָה שֶׁל לֶפֶת וְשֶׁל גֶּמִי, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר בִּשְׁנֵי אֵלּוּ.

חֲרָסִין שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן מַשְׁקִין טְמֵאִין וְנָפְלוּ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר וְהוּסַּק הַתַּנּוּר, הַתַּנּוּר טָמֵא, שֶׁסּוֹף מַשְׁקֶה לָצֵאת. וְכֵן בְּגֶפֶת חֲדָשָׁה, אֲבָל בִּישָׁנָה טָהוֹר. וְאִם יָדוּעַ שֶׁיּוֹצֵא מֵהֶן מַשְׁקִין, אֲפִילּוּ לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים נִטְמָא.

הַגֶּפֶת וְהַזָּגִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּטָהֳרָה וְהָלְכוּ עֲלֵיהֶם טְמֵאִים, וְאַחַר כָּךְ יָצְאוּ מֵהֶן מַשְׁקִין, טְהוֹרִין, שֶׁמִּתְּחִילָּתָן נַעֲשׂוּ בְּטָהֳרָה. כּוּשׁ שֶׁבָּלַע אֶת הַצִּינּוֹרָא, מַלְמָד שֶׁבָּלַע אֶת הַדָּרְבָן, לְבֵינָה שֶׁבָּלְעָה אֶת הַטַּבַּעַת, וְהֵן טְהוֹרִים, נִכְנְסוּ לְאוֹהֶל הַמֵּת, נִטְמָאוּ. הֱסִיטָן הַזָּב, נִטְמָאוּ. נָפְלוּ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר טָהוֹר, טִמְּאוּהוּ. נָגַע בָּהֶן כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, טָהוֹר.

סְרֵידָה שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל פִּי הַתַּנּוּר מוּקָּף צָמִיד פָּתִיל, נִסְדַּק מִן הַתַּנּוּר לַסְּרֵידָה, שִׁיעוּרוֹ מְלוֹא פִּי מַרְדֵּעַ שֶׁלֹּא נִכְנָס. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נִכְנָס. נִסְדְּקָה סְרֵידָה, שִׁיעוּרוֹ כִּמְלוֹא פִּי מַרְדֵּע נִכְנָס. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁלֹּא נִכְנָס. הָיָה עָגוֹל, אֵין רוֹאִין אוֹתוֹ אָרוֹךְ, אֶלָּא שִׁיעוּרוֹ כִּמְלוֹא פִּי מַרְדֵּעַ נִכְנָס.

תַּנּוּר שֶׁנִּיקַּב מֵעֵינוֹ, שִׁיעוּרוֹ מְלוֹא כּוּשׁ נִכְנָס וְיוֹצֵא דּוֹלֵק. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁלֹּא דּוֹלֵק. נִיקַּב מִצִּדּוֹ, שִׁיעוּרוֹ כִּמְלוֹא כּוּשׁ נִכְנָס וְיוֹצֵא שֶׁלֹּא דּוֹלֵק. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: דּוֹלֵק.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצָע, נִכְנָס. מִן הַצַּד, אֵינוֹ נִכְנָס.

וְכֵן הָיָה אוֹמֵר בִּמְגוּפַת הֶחָבִית שֶׁנִּיקְּבָה, שִׁיעוּרָהּ מְלוֹא מִיצָה שְׁנִיָּה שֶׁל שִׁיפוֹן – מִן הָאֶמְצָע, נִכְנָס. מִן הַצַּד, אֵינוֹ נִכְנָס.

וְכֵן הָיָה אוֹמֵר בַּחֲצָבִים גְּדוֹלִים שֶׁנִּיקְּבוּ, שִׁיעוּרָם מְלוֹא מִיצָה שְׁנִיָּה שֶׁל קָנֶה – מִן הָאֶמְצָע, נִכְנָס. מִן הַצַּד, אֵינוֹ נִכְנָס.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ לְיַיִן. אֲבָל אִם נַעֲשׂוּ לִשְׁאָר מַשְׁקִין, אֲפִילּוּ כָּל שֶׁהוּא טְמֵאִים.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ בִּידֵי אָדָם. אֲבָל אִם נַעֲשׂוּ בִּידֵי אָדָם, אֲפִילּוּ כָּל שֶׁהוּא טְמֵאִים.

נִיקְּבוּ – הֶעָשׂוּי לְאוֹכָלִים שִׁיעוּרָן בְּזֵיתִים, הֶעָשׂוּי לְמַשְׁקִים שִׁיעוּרָן בְּמַשְׁקִים. הֶעָשׂוּי לְכָךְ וּלְכָךְ, מַטִּילִים אוֹתוֹ לְחוּמְרוֹ – בְּצָמִיד פָּתִיל וּבְכוֹנֵס מַשְׁקֶה.