הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה מִיטַּמְּאִין בְּשָׁבוּעַ אֶחָד, וּבִשְׁנֵי סִימָנִים – בְּשֵׂעָר לָבָן וּבְפִשְׂיוֹן. אֵיזֶה הוּא הַשְּׁחִין? לָקָה בְּעֵץ אוֹ בְּאֶבֶן אוֹ בְּגֶפֶת אוֹ בְּמֵי טְבֶרְיָא, כֹּל שֶׁאֵינוֹ מֵחֲמַת הָאֵשׁ, זֶה הוּא שְׁחִין. אֵיזוֹ הִיא מִכְוָה? נִכְוָה בְּגַחֶלֶת אוֹ בְּרֶמֶץ, כֹּל שֶׁהוּא מֵחֲמַת הָאֵשׁ, זוֹ הִיא מִכְוָה.

הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה אֵין מִיצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וְאֵין פּוֹשִׂין מִזֶּה לָזֶה, וְאֵין פּוֹשִׂין לְעוֹר הַבָּשָׂר, וְלֹא עוֹר הַבָּשָׂר פּוֹשֶׂה לְתוֹכָן. הָיוּ מוֹרְדִין, טְהוֹרִין. עָשׂוּ קְרוּם כִּקְלִיפַּת הַשּׁוּם, זוֹ הִיא צָרֶבֶת הַשְּׁחִין הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה. חָזְרוּ וְחָיוּ, אַף עַל פִּי שֶׁמְּקוֹמָן צַלֶּקֶת, נִידּוֹנִין כְּעוֹר הַבָּשָׂר.

שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מִי שֶׁעָלְתָה לְתוֹךְ יָדוֹ בַּהֶרֶת כַּסֶּלַע, וּמְקוֹמָהּ צָרֶבֶת שְׁחִין?

אָמַר לָהֶם: יַסְגִּיר.

אָמְרוּ לוֹ: לָמָּה? לְגַדֵּל שֵׂעָר לָבָן אֵינָהּ רְאוּיָה, וּלְפִשְׂיוֹן אֵינָהּ פּוֹשָׂה, וּלְמִחְיָה אֵינָהּ מִיטַּמָּא!

אָמַר לָהֶן: שֶׁמָּא תִּכְנוֹס וְתִפְשֶׂה.

אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא מְקוֹמָהּ כַּגְּרִיס!

אָמַר לָהֶן: לֹא שָׁמַעְתִּי.

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא: אֲלַמֵּד בּוֹ.

אָמַר לוֹ: אִם לְקַיֵּים דִּבְרֵי חֲכָמִים, הֵין.

אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא יִוָּלֵד לוֹ שְׁחִין אַחֵר חוּצָה לוֹ, וְיִפְשֶׂה לְתוֹכוֹ.

אָמַר לוֹ: חָכָם גָּדוֹל אַתָּה, שֶׁקִּיַּימְתָּ דִּבְרֵי חֲכָמִים.