אהלות
פרק י״ז

הַחוֹרֵשׁ אֶת הַקֶּבֶר, הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרַַס. עַד כַּמָּה הוּא עוֹשֶׂה? מְלוֹא מַעֲנָה, מֵאָה אַמָּה, בֵּית אַרְבַּעַת סְאִים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בֵּית חָמֵשׁ.

בְּמוֹרָד. וּבְמַעֲלֶה, נוֹתֵן רוֹבַע כַּרְשִׁינִים עַל בּוֹרֶךְ הַמַּחֲרֵשָׁה, עַד מָקוֹם שֶׁיִּצְמְחוּ שְׁלשָׁה כַּרְשִׁינִין זוֹ בְּצַד זוֹ, עַד שָׁם הוּא עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרַס.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּמוֹרָד וְלֹא בְּמַעֲלֶה.

הָיָה חוֹרֵשׁ וְהִטִּיחַ בְּסֶלַע אוֹ בְּגָדֵר, אוֹ שֶׁנִּעֵר הַמַּחֲרֵשָׁה, עַד שָׁם הוּא עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרַס.

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בֵּית הַפְּרַס עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרַס, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: פְּעָמִים עוֹשֶׂה, פְּעָמִים אֵינוֹ עוֹשֶׂה. כֵּיצַד? חָרַשׁ חֲצִי מַעֲנָה, וְחָזַר וְחָרַשׁ חֶצְיָהּ, וְכֵן הַצְּדָדִין, הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרַס. חָרַשׁ מְלוֹא מַעֲנָה, וְחָזַר וְחָרַשׁ מִמֶּנָּה וְלַחוּץ, אֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרַס.

הַחוֹרֵשׁ מְלָּטַמְיָא, מִצְּבִירַת הָעֲצָמוֹת, מִשָּׂדֶה שֶׁאָבַד הַקֶּבֶר בְּתוֹכָהּ, אוֹ שֶׁנִּמְצָא בָּהּ קֶבֶר, הַחוֹרֵשׁ אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְכֵן נָכְרִי שֶׁחָרַשׁ, אֵינוֹ עוֹשֶׂה אוֹתָהּ בֵּית הַפְּרַס, שֶׁאֵין בֵּית הַפְּרַס לַכּוּתִיִּים.

שְׂדֵה בֵּית הַפְּרַס עַל גַּבֵּי טְהוֹרָה, וְשָׁטְפוּ גְשָׁמִים מִבֵּית פְּרַס לַטְּהוֹרָה, אֲפִילּוּ אֲדוּמָּה וְהִלְבִּינוּהָ אוֹ לְבָנָה וְהֶאְדִּימוּהָ, אֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ בֵּית הַפְּרַס.

שָׂדֶה שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, וּבָנָה בָּהּ בַּיִת וַעֲלִיָּה עַל גַּבָּיו – אִם הָיְתָה פִּתְחָהּ שֶׁל עֲלִיָּה מְכֻוָּון כְּנֶגֶד פִּתְחוֹ שֶׁל בַּיִת, עֲלִיָּיה טְהוֹרָה. וְאִם לַאו, עֲלִיָּיה טְמֵאָה.

עֲפַר בֵּית הַפְּרַס וַעֲפַר חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁבָּא בְּיָרָק, מִצְטָרְפִין כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִים – דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּמָקוֹם אֶחָד כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִין.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ אִגָּרוֹת בָּאוֹת מִמְּדִינַת הַיָּם לִבְנֵי כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים, וְהָיוּ בָּהֶם כִּסְאָה וּכְסָאתַיִם חוֹתָמוֹת, וְלֹא חָשׁוּ לָהֶם חֲכָמִים מִשּׁוּם טוּמְאָה.