ידים
פרק ג׳

הַמַּכְנִיס יָדָיו לְבַיִת הַמְנוּגָּע, יָדָיו תְּחִילּוֹת – דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יָדָיו שְׁנִיּוֹת. כֹּל הַמְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ, מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם לִהְיוֹת תְּחִילּוֹת – דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לִהְיוֹת שְׁנִיּוֹת.

אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא: הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁהַיָּדַיִם תְּחִילָּה בְּכָל מָקוֹם? אָמַר לָהֶם: וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לָהֶן לִהְיוֹת תְּחִילָּה אֶלָּא אִם כֵּן נִטְמָא גּוּפוֹ, חוּץ מִזֶּה?

הָאֳכָלִין וְהַכֵּלִים שֶׁנִּטְמְאוּ בְּמַשְׁקִין, מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם לִהְיוֹת שְׁנִיּוֹת – דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵת שֶׁנִּטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, בִּוְלַד הַטּוּמְאָה אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם.

אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁבָּאָת לִפְנֵי אַבָּא. אָמְרָה לוֹ: נִכְנְסוּ יָדַי לַאֲוִיר כְּלִי חֶרֶשׂ. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, וּבַמֶּה הָיְתָה טוּמְאָתָהּ? וְלֹא שָׁמַעְתִּי מָה אָמְרָה לוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים: מְבוֹאָר הַדָּבָר – אֵת שֶׁנִּטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, בִּוְלַד הַטּוּמְאָה אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם.

כֹּל הַפּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה, מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם לִהְיוֹת שְׁנִיּוֹת. הַיָּד מְטַמְּאָה אֶת חֲבֶרְתָּהּ – דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין שֵׁנִי עוֹשֶׂה שֵׁנִי. אָמַר לָהֶם: וַהֲלֹא כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ שְׁנִיִּם מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם! אָמְרוּ לוֹ: אֵין דָּנִין דִּבְרֵי תּּוֹרָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְלֹא דִבְרֵי סוֹפְרִים מִדִּבְרֵי תּּוֹרָה, וְלֹא דִבְרֵי סוֹפְרִים מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

רְצוּעוֹת תְּפִילִּין עִם הַתְּפִילִּין מְטַמְּאוֹת אֶת הַיָּדַיִם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: רְצוּעוֹת תְּפִילִּין אֵינָן מְטַמְּאוֹת אֶת הַיָּדַיִם.

גִּלָּיוֹן שֶׁבַּסֵּפֶר שֶׁמִּלְמַעְלָן וְשֶׁמִּלְּמַטָּן, שֶׁבַּתְּחִילָּה וְשֶׁבַּסּוֹף, מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁבַּסּוֹף אֵינוֹ מְטַמֵּא, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ עַמּוּד.

סֵפֶר שֶׁנִּמְחַק וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת כְּפָרָשַׁת "וַיְהִי בִּנְסוֹעַ הָאָרוֹן", מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. מְגִילָּה שֶׁכָּתוּב בָּהּ שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת כְּפָרָשַׁת "וַיְהִי בִּנְסוֹעַ הָאָרוֹן", מְטַמָּא אֶת הַיָּדַיִם.

כָּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם. שִׁיר הַשִּׁירִים וְקֹהֶלֶת מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שִׁיר הַשִּׁירִים מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, וְקֹהֶלֶת מַחֲלוֹקֶת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: קֹהֶלֶת אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, וְשִׁיר הַשִּׁירִים מַחֲלוֹקֶת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: קֹהֶלֶת מִקּוּלֵּי בֵּית שַׁמַּאי וּמֵחוּמְרֵי בֵּית הִלֵּל.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי: מְקוּבָּל אֲנִי מִפִּי שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זָקֵן בַּיּוֹם שֶׁהוֹשִׁיבוּ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בַּיְשִׁיבָה, שֶׁשִּׁיר הַשִּׁירִים וְקֹהֶלֶת מְטַמְּאִים אֶת הַיָּדַיִם.

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: חַס וְשָׁלוֹם! לֹא נֶחֱלַק אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל עַל שִׁיר הַשִּׁירִים שֶׁלֹּא תְּטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, שֶׁאֵין כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ כְּדַאי כַּיּוֹם שֶׁנִּיתַּן בּוֹ שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל – שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים! וְאִם נֶחְלְקוּ, לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא עַל קֹהֶלֶת. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חָמִיו שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא: כְּדִבְרֵי בֶּן עַזַּאי, כָּךְ נֶחְלְקוּ וְכָךְ גָּמָרוּ.