אורח חיים
סימן ח׳
הִלְכוֹת צִיצִית וַעֲטִיפָתוֹ

וּמִיָּד אַחַר נְטִילַת יָדָיו יִתְעַטֵּף בְּצִיצִית מְעוּמָד.

וְסֵדֶר עֲטִיפָתוֹ פֵּירְשׁוּ הַגְּאוֹנִים כַּעֲטִיפַת יִשְׁמְעֵאלִים, שֶׁהִיא עֲטִיפָה גְּמוּרָה. וּבַעַל הָעִיטּוּר כָּתַב דְּלֹא בָּעִינַן כּוּלֵּי הַאי, אֶלָּא כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם שֶׁמִּתְכַּסִּין בִּכְסוּתָן וְעוֹסְקִין בִּמְלַאכְתָּן – פְּעָמִים בְּכִיסּוּי הָרֹאשׁ, וּפְעָמִים בְּגִילּוּי הָרֹאשׁ.

וְדֶרֶךְ הָעֲטִיפָה רוֹחְבָּהּ לְקוֹמַת הָאִישׁ. וּמַחֲזִיר שְׁתֵּי צִיצִיּוֹת לְפָנָיו וּשְׁתֵּי צִיצִיּוֹת לְאַחֲרָיו, שֶׁיְּהֵא מְסוֹבָב בְּמִצְוֹת. וּמְכַסֶּה רֹאשׁוֹ שֶׁלֹּא יְהֵא בְּגִילּוּי הָרֹאשׁ.

וִיבָרֵךְ "לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית". וְנִקְרֵאת צִיצִית עַל שֵׁם הַחוּטִין הַנִּפְרָדִין מִמֶּנָּה, כְּדִכְתִיב: "וְיִקָּחֵנִי בְּצִיצִית רֹאשִׁי". וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְהַפְרִידָם זֶה מִזֶּה. וִיכַוֵּין בְּהִתְעַטְּפוֹ שֶׁצִּוָּנוּ הַמָּקוֹם לְהִתְעַטֵּף כְּדֵי שֶׁנִּזְכּוֹר כָּל מִצְווֹתָיו לַעֲשׂוֹתָם.

וִיעַיֵּין הַצִּיצִית קוֹדֶם לָכֵן שֶׁיְּהוּ שְׁלֵמִים, שֶׁאִם נִתְקַלְקֵל אֶחָד מֵהֶם הוּא בְּרָכָה לְבַטָּלָה.

וְאִם יִרְצֶה לְהִתְעַטֵּף מִיָּד בְּקוּמוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵלֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא צִיצִית, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ צִיצִית בַּחֲלוּקוֹ, יָכוֹל לְלוֹבְשׁוֹ מִיָּד בְּלֹא בְּרָכָה, וְלִכְשֶׁיִּטּוֹל יָדָיו יְמַשְׁמֵשׁ בַּצִּיצִית וִיבָרֵךְ "לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית". אוֹ אִם יִתְעַטֵּף אַחַר כָּךְ בְּטַלִּית אַחֶרֶת יְבָרֵךְ עָלֶיהָ, וִיכַוֵּין לִפְטוֹר גַּם אֶת זֹאת שֶׁלָּבַשׁ כְּבָר.

וְאִם יֵשׁ לוֹ כַּמָּה בְּגָדִים שֶׁל אַרְבַּע כְּנָפוֹת, כּוּלָּם חַיָּיבִין בַּצִּיצִית. וְאִם לְבָשָׁם כּוּלָּם בְּבַת אַחַת, דַּי לָהֶם בִּבְרָכָה אַחַת. וְאִם מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.

לָכֵן מִי שֶׁרָגִיל לְהִתְעַטֵּף בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּטַלִּית גָּדוֹל, צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו אַף עַל פִּי שֶׁבֵּירַךְ עַל טַלִּית קָטָן שֶׁלָּבַשׁ כְּבָר. וְאִם פָּשַׁט טַלִּיתוֹ וְלֹא הָיָה דַּעְתּוֹ לְלוֹבְשׁוֹ מִיָּד, כְּשֶׁחוֹזֵר וְלוֹבְשׁוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ.

אֲבָל אִם הָיָה דַּעְתּוֹ לְלוֹבְשׁוֹ מִיָּד, כְּגוֹן שֶׁפָּשַׁט אוֹתוֹ כְּדֵי לִיכָּנֵס לְבֵית הַכִּסֵּא, בְּזֶה אֲנִי מִסְתַּפֵּק אִם צָרִיךְ לְבָרֵךְ, שֶׁיֵּשׁ פָּנִים לְכָאן וּלְכָאן.

דְּאִיכָּא לְמֵימַר כֵּיוָן דְּיָלְפִינַן כָּל הַתּוֹרָה מִתְּפִילִּין, וּתְפִילִּין כָּל אֵימַת דִּמְמַשְׁמֵּשׁ בְּהוּ מְבָרֵךְ – פֵּירוּשׁ: אִם זָזוּ מִמְּקוֹמָן וּמְמַשְׁמֵשׁ בָּהֶן לְהַחֲזִירָן לִמְקוֹמָן, אִם כֵּן כָּל שֶׁכֵּן הָכָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְבָרֵךְ.

מִיהוּ יֵשׁ לוֹמַר דְּשַׁאנִי הָתָם, שֶׁזָּזוּ מִמְּקוֹמָן וְלֹא יָדַע שֶׁלֹּא הָיוּ בִּמְקוֹמָן. אֲבָל אִם הֵזִיזָן מִמְּקוֹמָן אַדַּעְתָּא לְהַחֲזִירָן מִיָּד, הָתָם נַמִּי לֹא הָיָה צָרִיךְ לְבָרֵךְ. וְלָזֶה דַּעְתִּי נוֹטֶה.

וְהַיָּשֵׁן בְּטַלִּיתוֹ בַּלַּיְלָה אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו בַּבּוֹקֶר.