יורה דעה
סימן ז׳
הַקּוֹבֵעַ סַכִּין בַּגִּלְגָּל אִם מוּתָּר לִשְׁחוֹט בּוֹ

קָבַע סַכִּין בְּגַלְגַּל וְגִלְגְּלוֹ וְשָׁחַט בָּהּ, בֵּין גִּלְגְּלוֹ בְּיָדוֹ אוֹ בְּרַגְלוֹ, שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. וְהָרַשְׁבָּ"א כָּתַב שֶׁשּׁוֹחֲטִין בּוֹ לְכַתְּחיִלָּה, וְהָכִי מִסְּתַּבְּרָא.

קְבָעוֹ בְּגַלְגַּל שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל עַל יְדֵי מַיִם וְשָׁחַט בּוֹ, שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. וְאִם פָּטַר הַמַּיִם עַד שֶׁבָּאוּ וְסִבְּבוּ הַגַּלְגַּל וְשָׁחַט בְּסִיבּוּבוֹ, כְּשֵׁרָה, שֶׁהֲרֵי הַמַּיִם בָּאוּ מִכֹּחוֹ. וְדַוְקָא בַּסִּיבּוּב הָרִאשׁוֹן, אֲבָל מִכָּאן וְאֵילָךְ פְּסוּלָה, שֶׁכְּבָר פָּסַק כֹּחַ הָאָדָם.