מַלְוֶה אָדָם לַחֲבֵירוֹ מָנֶה עַל תְּנַאי שֶׁיִּתְעַסֵּק בּוֹ לְרֶוַח הַמַּלְוֶה, עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מָנִים, וְיִהְיֶה בְּאַחְרָיוּת הַמַּלְוֶה עַד אוֹתוֹ זְמַן. וְלִכְשֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מָנִים, יַחְזְרוּ שְׁנֵי הַמָּנִים לַמַּלְוֶה, וּמִשָּׁם וְאֵילָךְ יִהְיֶה כָּל הָרֶוַח לַלֹּוֶה. וּבִלְבַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ שְׂכַר עֲמָלוֹ עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מָנִים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה רִיבִּית מוּקְדֶּמֶת.