אֶחָד הַנּוֹדֵר מֵעַצְמוֹ, אוֹ שֶׁהִדִּירוֹ חֲבֵירוֹ וְאוֹמֵר אָמֵן, אוֹ דָּבָר שֶׁעִנְיָנוֹ כַּעֲנִיַּית אָמֵן שֶׁהוּא קַבָּלַת דְּבָרִים, אָסוּר. וּמִיהוּ כְּשֶׁחֲבֵירוֹ מַדִּירוֹ מִשֶּׁלּוֹ אֵין צָרִיךְ לְקַבֵּל דְּבָרָיו.