יורה דעה
סימן רצ״א
מְזוּזָה מָתַי נִבְדֶּקֶת וּמִי חַיָּיב בָּהּ

מְזוּזַת יָחִיד נִבְדֶּקֶת פַּעֲמַיִם בְּשֶׁבַע שָׁנִים, וְשֶׁל רַבִּים פַּעֲמַיִם בַּיּוֹבֵל.

הַשּׂוֹכֵר בַּיִת מֵחֲבֵירוֹ, חַיָּיב הַשּׂוֹכֵר לִקְבּוֹעַ בּוֹ מְזוּזָה וּלְתַקֵּן מָקוֹם קְבִיעוּתָהּ, וְלֹא יִטְּלֶנָּה בְּיָדוֹ כְּשֶׁיּוֹצֵא. וְאִם שְׂכָרָהּ מִנָּכְרִי, נוֹטְלָהּ כְּשֶׁיּוֹצֵא.

הַכֹּל חַיָּיבִין בִּמְזוּזָה, אֲפִילּוּ נָשִׁים וַעֲבָדִים, וּמְחַנְּכִים הַקְּטַנִּים לַעֲשׂוֹת מְזוּזָה לְפִתְחֵיהֶן.