יָכוֹל אָדָם לַעֲשׂוֹת דִּין לְעַצְמוֹ – אִם רוֹאֶה שֶׁלּוֹ בְּיַד אַחֵר שֶׁגְּזָלוֹ, יָכוֹל לְקַחְתּוֹ מִיָּדוֹ. וְאִם הָאַחֵר עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ, יָכוֹל לְהַכּוֹתוֹ עַד שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ, אִם לֹא יוּכַל לְהַצִּיל בְּעִנְיָן אַחֵר, אֲפִילּוּ הוּא דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ הֶפְסֵד אִם יַמְתִּין עַד שֶׁיַּעֲמִידֶנּוּ בַּדִּין. וְהוּא שֶׁיּוּכַל לְבָרֵר שֶׁשֶּׁלּוֹ הוּא נוֹטֵל בַּדִּין.

מִכָּל מָקוֹם אֵין לוֹ רְשׁוּת לְמַשְׁכְּנוֹ בְּחוֹבוֹ. הַגָּהּ: מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן סִימָן צ"ז סְעִיף ו'. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא בְּחוֹבוֹ מַמָּשׁ, אֲבָל אִם חַיָּיב לוֹ בְּלֹא הַלְוָאָה, אוֹ שֶׁאֵין צָרִיךְ לְמַשְׁכְּנוֹ כִי הוּא כְּבָר אֶצְלוֹ בְּפִיקָּדוֹן אוֹ מְצָאוֹ בְּיַד אַחֵר, מוּתָּר לְתָפְסוֹ.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּלֹא אָמְרִינַן עָבִיד אִינָשׁ דִּינָא לְנַפְשֵׁיהּ, רַק בְּחֵפֶץ הַמְבוֹרָר לוֹ שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ, כְּגוֹן שֶׁגְּזָלוֹ אוֹ רוֹצֶה לְגוֹזְלוֹ אוֹ רוֹצֶה לְהַזִּיקוֹ, יָכוֹל לְהַצִּיל שֶׁלּוֹ. אֲבָל אִם כְּבָר נִתְחַיֵּיב לוֹ מִכֹּחַ גְּזֵילָה אוֹ מִמָּקוֹם אַחֵר, לֹא.

וְדַוְקָא הוּא בְּעַצְמוֹ יָכוֹל לְמֶעְבַּד דִּינָא לְנַפְשֵׁיהּ, אֲבָל אָסוּר לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי גּוֹיִם. וּמִיהוּ אִם עָבַר וְעָשָׂה עַל יְדֵי גּוֹיִם, אִם לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַצִּיל שֶׁלּוֹ בְּעִנְיָן אַחֵר, מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי.

יֵשׁ אוֹמְרִים דְּלָא מִקְרִי עָבִיד דִּינָא לְנַפְשֵׁיהּ אֶלָּא כְּשֶׁמַּזִיק לַחֲבֵירוֹ, כְּגוֹן שֶׁמַּכֵּהוּ, וְלָכֵן לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת אֶלָּא אִם כֵּן יוּכַל לְבָרֵר שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ, אֲבָל תְּפִיסָה בְּעַלְמָא שֶׁתְּפָסוֹ לְמַשְׁכּוֹן יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בְּכָל עִנְיָן, וְיוֹרֵד אַחַר כָּךְ עִמּוֹ לְדִין.

וְכָל זֶה מַיְירֵי בְּיָחִיד נֶגֶד יָחִיד, אֲבָל יָחִיד נֶגֶד רַבִּים, וְהוּא מִבְּנֵי הָעִיר, עַבְדֵי דִּינָא לְנַפְשַׁיְיהוּ אִם יוֹדְעִים שֶׁהַדִּין עִמָּהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְבָרֵר לִפְנֵי בֵּית דִּין, כִּי אֵינָם יְכוֹלִים לְהָעִיד שֶׁכּוּלָּן נוֹגְעִין בַּדָּבָר, עַיֵּין בְּסִימָן ז' סְעִיף י"ב וְסִימָן ל"ז.

וְאִם יֵשׁ חִלּוּקִים וּטְעָנוֹת בֵּינֵיהֶם, הַקָּהָל נִקְרָאִים מוּחְזָקִים לְגַבֵּי הַיָּחִיד, וְצָרִיךְ לָתֵת לָהֶם מַשְׁכּוֹן קוֹדֶם שֶׁיֵּרְדוּ עִמּוֹ לְדִין. וְהָא דְּנִקְרָאִים מוּחְזָקִים לְגַבֵּי יָחִיד, דַּוְקָא בְּעִנְיְנֵי מִסִּים, אֲבָל לֹא בִּשְׁאָר דְּבָרִים. וּמִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ לָתֵת מַשְׁכּוֹן קוֹדֶם שֶׁיֵּרְדוּ לְדִין עִמּוֹ.

וְכָל זֶה כְּשֶׁאֵין הַיָּחִיד תַּלְמִיד חָכָם, אֲבָל אִם הוּא תַּלְמִיד חָכָם שֶׁתּוֹרָתוֹ אוּמָּנוּתוֹ, וְיֵשׁ לוֹ דִּין בְּזֶה מֵחֲמַת מִסִּים, אֵין צָרִיךְ לָתֵת לָהֶם מַשְׁכּוֹן, וְגַּם אֵינָם נִקְרָאִים מוּחְזָקִים נֶגְדּוֹ.

וּמוּתָּר לָכוֹף בְּעִנְיְנֵי מִסִּים עַל יְדֵי גּוֹיִם וּלְהַפְסִידוֹ, אִם אֵינָם יְכוֹלִים לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ הַמַּס בְּעִנְיָן אַחֵר.