עֵדִים רַבִּים, שֶׁנִּמְצָא אֶחָד מֵהֶם קָרוֹב אוֹ פָּסוּל, עֵדוּתָן בְּטֵלָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁנִּתְכַּוְּונוּ כּוּלָּם לְהָעִיד. אֲבָל אִם לֹא נִתְכַּוְּונוּ כּוּלָּם לְהָעִיד, תִּתְקַיֵּים הָעֵדוּת בַּשְּׁאָר.
וְכֵיצַד בּוֹדְקִים הַדָּבָר? אוֹמְרִים לָהֶם בֵּית דִּין: "כְּשֶׁרְאִיתֶם דָּבָר זֶה, בָּאתֶם כְּדֵי לְהָעִיד אוֹ כְּדֵי לִרְאוֹת בִּלְבַד"? כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר: "לְהָעִיד בָּאתִי", מַפְרִישִׁים אוֹתוֹ.
אִם נִמְצָא בְּאֵלּוּ שֶׁנִּתְכַּוְּונוּ לְהָעִיד קָרוֹב אוֹ פָּסוּל, עֵדוּתָן בְּטֵלָה אֲפִילּוּ לֹא יָדְעוּ זֶה מִזֶּה. וְאִם הָיוּ כָּל הָעֵדִים כְּשֵׁרִים, אֶחָד שֶׁנִּתְכַּוֵּין לְהָעִיד וְאֶחָד שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּין לְהָעִיד וְרָאָה הַדָּבָר וְכִוֵּין עֵדוּתוֹ, חוֹתְכִין הַדִּין עַל פִּי עֵדוּתוֹ.
הַגָּהּ: אֲבָל אֵינָן יְכוֹלִים לִכְתּוֹב שְׁטָר עַל כָּךְ, אַף עַל פִּי שֶׁרָאוּ הַקִּנְיָן, וּסְתָם קִנְיָן לִכְתִיבָה עוֹמֵד, הוֹאִיל וְלֹא הִזְמִינָם לְכָךְ. וְעַיֵּין לְקָמָן סִימָן ל"ט סָעִיף ה'.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִילּוּ כִּוֵּון לִרְאוֹת כְּדֵי לְהָעִיד, אֵינוֹ פּוֹסֵל אֶלָּא אִם כֵּן בָּא לְבֵית דִּין וְהֵעִיד, דְּתַרְתֵּי בָּעֵינַן – כִּוֵּין לִרְאוֹת כְּדֵי לְהָעִיד, וּבָא לְבֵית דִּין וְהֵעִיד.
הַגָּהּ: שְׁטָר שֶׁחָתַם עָלָיו עֵד פָּסוּל וְנִתְבַּטֵּל כָּל הָעֵדוּת, מִכָּל מָקוֹם, אִם הָעֵדִים הַכְּשֵׁרִים זוֹכְרִים הָעֵדוּת עַל יְדֵי רְאִיַּת הַשְּׁטָר, יְכוֹלִין לַחֲזוֹר וּלְהָעִיד לְבַד לִפְנֵי בֵּית דִּין, וּבֵית דִּין יִכְתְּבוּ עֵדוּתָן וְחָשׁוּב שְׁטָר.
תַּקָּנַת הַקָּהָל שֶׁחָתוּם עָלֶיהָ עֵד פָּסוּל, אוֹ שְׁטָר שֶׁחָתַם עָלָיו בַּעַל דָּבָר עַצְמוֹ, כָּשֵׁר בַּאֲחֵרִים, דְּאֵלּוּ לֹא נִתְכַּוְּונוּ לְהָעִיד. וְעַיֵּין לְקַמָּן סִימָן מ"ה סָעִיף י"ב וְי"ג.
וְאִם הִזְמִין הַתּוֹבֵעַ עֵדִים כְּשֵׁרִים, וְעָמְדוּ שָׁם קְרוֹבִים וּפְסוּלִים, אֲפִילּוּ נִתְכַּוְּונוּ לְהָעִיד, וְהֵעִידוּ, לֹא נִתְבַּטְּלָה עֵדוּת הַכְּשֵׁרִים. וְכֵן כְּשֶׁאָדָם צָרִיךְ לְעֵדוּת וּמְצַוֶּה לְהַחֲרִים עַל כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹ עֵדוּת שֶׁיָּבוֹא וְיָעִיד, וְהֵעִידוּ כְּשֵׁרִים וּפְסוּלִים, לֹא נִתְבַּטְּלָה עֵדוּת הַכְּשֵׁרִים, שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּוָּונָתוֹ אֶלָּא בִּרְאוּיִם לְהָעִיד.
אִם הֵעִיד קָרוֹב עִם רָחוֹק, וְאֵין הָרָחוֹק יוֹדֵעַ בְּקוּרְבָתוֹ שֶׁל זֶה, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁעֵדוּת הָרָחוֹק כְּשֵׁרָה וּמְחַיְּיבוֹ שְׁבוּעָה, וְנֶאֱמָן לוֹמַר שֶׁלֹּא הִכִּיר בְּקוּרְבָתוֹ. וְהוּא שֶׁאֵינוֹ רָגִיל אֶצְלוֹ, אֲבָל אִם הוּא רָגִיל אֶצְלוֹ, אֵינוֹ נֶאֱמָן. וְיֵשׁ מִי שֶׁחוֹלֵק עַל זֶה, וְאוֹמֵר שֶׁאֲפִילּוּ לֹא הִכִּיר בְּקוּרְבָתוֹ, נִתְבַּטְּלָה עֵדוּת הָרָחוֹק, כֵּיוָן שֶׁהֵעִיד הַפָּסוּל עִמּוֹ בְּבֵית דִּין.