אֶחָד שֶׁלָּוָה מִשְּׁנַיִם בְּבַת אַחַת – מִזֶּה מָנֶה וּמִזֶּה מָאתַַיִם, וְהוֹדִיעוּהוּ מִשֶּׁל מִי הָיָה הַמָּנֶה וּמִשֶּׁל מִי הָיָה הָמָאתַַיִם, וּכְשֶׁבָּאִים לְתָבְעוֹ אוֹמֵר כָּל אֶחָד: "שֶׁלִּי הֵם הָמָאתַַיִם", וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ בַּעַל הַמָּנֶה וְאֵיזֶהוּ בַּעַל הָמָאתַַיִם, צָרִיךְ לִיתֵּן לְכָל אֶחָד מָאתַַיִם, אַחַר שֶׁיִּשָּׁבַע כָּל אֶחָד.

אֲבָל אִם הָיָה מִלְוֶה בִּשְׁטָר, שֶׁעָשׂוּ שְׁטָר עָלָיו מַחֲזִיק שָׁלֹש מֵאוֹת, וְהוֹדִיעוּהוּ שֶׁלְּאֶחָד מָנֶה וּלְאֶחָד מָאתַַיִם, נוֹתֵן לָזֶה מָנֶה וְלָזֶה מָנֶה, וְהַשְּׁאָר יְהֵא מוּנָּח עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ.

הַגָּהּ: דְּכֵיוָן שֶׁנַּעֲשׂוּ שׁוּתָּפִין בְּהַלְוָאָה אַחַת, וְיָכוֹל אוֹתוֹ שֶׁהַשְּׁטָר יוֹצֵא מִתַּחַת יָדוֹ לִגְבּוֹת בּוֹ בְּלֹא הַרְשָׁאָה, הֲרֵי לֹא פָּשַׁע הַלּוֶֹה בִּכְּלוּם, דְּלֹא הֲוֵי לֵיהּ לְמֵידַק. וְעַיֵּין לְקַמָּן סִימָן ע"ז סָעִיף ט' מֵאֵלּוּ הַדִּינִין.

וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר דִּבְמִלְוֶה עַל פֶּה אִי לֹא תָּבְעוּ לֵיהּ חַיָּיב בְּבָא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם.

הָיוּ שְׁנַיִם תּוֹבְעִים אוֹתוֹ, כָּל אֶחָד אוֹמֵר: "הִלְוִיתִיךָ מָנֶה", וְהוּא אוֹמֵר: "לָוִיתִי מָנֶה מֵאֶחָד מִכֶּם וְאֵינִי יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מִכֶּם", צָרִיךְ לִיתֵּן לְכָל אֶחָד מָנֶה.

וְאִי לֹא תָּבְעֵי לֵיהּ, אֶלָּא הוּא מֵעַצְמוֹ אוֹמֵר: "אֶחָד מִכֶּם הִלְוָה לִי מָנֶה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ", פָּטוּר אַף מִידֵי שָׁמַיִם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלָּצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם צָרִיךְ לָתֵת לְכָל אֶחָד.