מִי שֶׁבָּא בַּזְּמַן הַזֶּה וְאָמַר "כֹּהֵן אֲנִי", אֵינוֹ נֶאֱמָן. וְאֵין מַעֲלִין אוֹתוֹ לִכְהוּנָּה עַל פִּי עַצְמוֹ, וְלֹא יִקְרָא בַתּוֹרָה רִאשׁוֹן, וְלֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו.
הַגָּהּ: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּנֶאֱמָן לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה רִאשׁוֹן וְלִישָּׂא אֶת כַּפָּיו בַּזְּמַן הַזֶּה, שֶׁאֵין לָנוּ תְּרוּמָה דְּאוֹרַיְיתָא שֶׁנָּחוּשׁ שֶׁמָּא יַעֲלוּ אוֹתוֹ לִתְרוּמָה. וְכֵן נוֹהֲגִין הָאִידְּנָא בְּכָל מָקוֹם, שֶׁאֵין נוֹהֲגִין בִּתְרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה, וְלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ לְמִידִי.
וְלֹא יֹאכַל בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֵד אֶחָד. אֲבָל אוֹסֵר עַצְמוֹ בִּגְרוּשָׁה וְזוֹנָה וַחֲלָלָה, וְאֵינוֹ מִיטַּמֵּא לְמֵתִים. וְאִם נָשָׂא אוֹ נִטְמָא, לוֹקֶה. וְהַנִּבְעֶלֶת (לוֹ, אִם הִיא פְּסוּלֵי כְּהוּנָּה), סְפֵק חֲלָלָה.
וְאִם הָיָה מֵסִיחַ לְפִי תּוּמּוֹ, נֶאֱמָן. כֵּיצַד? מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה מֵסִיחַ לְפִי תּוּמּוֹ, וְאָמַר: "זָכוּר אֲנִי כְּשֶׁהָיִיתִי תִּינוֹק, וְהָיִיתִי מוּרְכָּב עַל כְּתֵיפוֹ שֶׁל אַבָּא, הוֹצִיאַנִי מִבֵּית הַסֵפֶר, הִפְשִׁיטוּנִי אֶת כּוּתָּנְתִּי, וְהִטְבִּילוּנִי לֶאֱכוֹל תְּרוּמָה לָעֶרֶב, וַחֲבֵרַי בְּדֵלִים מִמֶּנִּי, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתִי יוֹחָנָן אוֹכֵל חַלּוֹת", וְהֶעֱלָהוּ רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ לִכְהוּנָּה עַל פִּי עַצְמוֹ.
הָיָה עֵד אֶחָד מֵעִיד עָלָיו, נֶאֱמָן לְהַאֲכִילוֹ בִּתְרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה, וְלִקְרוֹת בַּתּוֹרָה רִאשׁוֹן, וְלִישָּׂא אֶת כַּפָּיו. וַאֲפִילּוּ אָבִיו נֶאֱמָן עָלָיו.
וַאֲפִילּוּ מִשְּׁטָרוֹת מַעֲלִין לִכְהוּנָּה בַּזְּמַן הַזֶּה. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁהָיָה כָּתוּב בִּשְׁטָר "פְּלוֹנִי כֹּהֵן לָוָה מִפְּלוֹנִי מָנֶה", וְעֵדִים חֲתוּמִים עָלָיו, הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת כֹּהֵן כְּכֹהֲנֵי זְמַן זֶה.
וְכֵן מַעֲלִין מִנְּשִׂיאוּת כַּפַּיִם וּמִקְּרִיאָה בַּתּוֹרָה רִאשׁוֹן לִהְיוֹת כֹּהֵן כְּכֹהֲנֵי זְמַן זֶה. (וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם חָתַם עַצְמוֹ "אֲנִי פְּלוֹנִי כֹּהֵן עֵד", מְהַנֵּי בַּזְּמַן הַזֶּה).
אִם יָעִיד אֶחָד מֵהָאֲנוּסִים שֶׁאֶחָד מֵהֶם מוּחְזָק בִּכְהוּנָּה, מַעֲלִין אוֹתוֹ לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא אִמּוֹ גּוֹיָּה.
אֲפִילּוּ בָּאוּ שְׁנַיִם וְכָל אֶחָד מֵעִיד עַל חֲבֵירוֹ שֶׁהוּא כֹּהֵן, נֶאֱמָנִים, וְלֹא חָיְישִׁינַן לְגוֹמְלִין.
נֶאֱמָן הַגָּדוֹל לוֹמַר "זְכוּרַנִי כְּשֶׁהָיִיתִי תִּינוֹק, שֶׁרָאִיתִי לִפְלוֹנִי טוֹבֵל וְאוֹכֵל תְּרוּמָה", וּמַעֲלִין אוֹתוֹ עַל פִּיו לִהְיוֹת כֹּהֵן כְּכֹהֲנֵי זְמַן זֶה.
מִי שֶׁבָּא וְאָמַר "כֹּהֵן אֲנִי", וְעֵד אֶחָד מֵעִיד שֶׁיּוֹדֵעַ בְּאָבִיו שֶׁהוּא כֹּהֵן, אֵין מַעֲלִין אוֹתוֹ לִכְהוּנָּה עַל פִּיו, שֶׁמָּא חָלָל הוּא, עַד שֶׁיָּעִיד שֶׁזֶּה כֹּהֵן הוּא. אֲבָל אִם הוּחְזַק אָבִיו כֹּהֵן, אוֹ שֶׁבָּאוּ שְׁנַיִם וְהֵעִידוּ שֶׁאָבִיו שֶׁל זֶה כֹּהֵן הוּא, הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת אָבִיו. וּבְכָל דָּבָר הוֹלְכִין אַחַר הַחֲזָקָה, שֶׁהֲרֵי שׂוֹרְפִין וְסוֹקְלִין עַל הַחֲזָקָה.
מִי שֶׁהוּחְזַק אָבִיו כֹּהֵן, וְיָצָא עָלָיו קוֹל שֶׁהוּא בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה, חוֹשְׁשִׁין לוֹ וּמוֹרִידִין אוֹתוֹ. בָּא עֵד אֶחָד אַחַר כָּךְ וְהֵעִיד שֶׁהוּא כָּשֵׁר, מַעֲלִין אוֹתוֹ לִכְהוּנָּה עַל פִּיו. בָּאוּ שְׁנֵי עֵדִים אַחַר כָּךְ וְהֵעִידוּ שֶׁהוּא חָלָל, מוֹרִידִין אוֹתוֹ מִכְּהוּנָּה.
בָּא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד שֶׁהוּא כָּשֵׁר, מַעֲלִין אוֹתוֹ לִכְהוּנָּה, שֶׁזֶּה הָאַחֲרוֹן מִיצְטָרֵף לְעֵד רִאשׁוֹן, וַהֲרֵי שְׁנַיִם מְעִידִים שֶׁהוּא כָּשֵׁר וּשְׁנַיִם מְעִידִים שֶׁהוּא פָּסוּל, יִדָּחוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ, וְיִדָּחֶה הַקּוֹל – שֶׁהַשְּׁנַיִם כְּמֵאָה, וְיִשָּׁאֵר כֹּהֵן בְּחֶזְקַת אָבִיו.
אִשָּׁה שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים אַחַר בַּעְלָהּ וְיָלְדָה, וְאֵין יָדוּעַ אִם בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן אוֹ בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן, וְהָיָה אֶחָד מֵהֶן כֹּהֵן וְהַשֵּׁנִי יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי זֶה סְפֵק כֹּהֵן.
וְכֵן אִם נִתְעָרֵב וְלַד כֹּהֵן בִּוְלַד יִשְׂרָאֵל וְהִגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת, כָּל אֶחָד מֵהֶם סְפֵק כֹּהֵן, וְנוֹתְנִים עֲלֵיהֶם חוּמְרֵי יִשְׂרָאֵל וְחוּמְרֵי כֹּהֲנִים – נוֹשְׂאִים נָשִׁים הָרְאוּיוֹת לִכְהוּנָּה, וְאֵין מִיטַּמְּאִים לְמֵתִים, וְלֹא אוֹכְלִים בִּתְרוּמָה. וְאִם נָשְׂאוּ גְּרוּשָׁה, מוֹצִיאִין וְאֵין לוֹקִים.
שְׁנֵי כֹּהֲנִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ וַלְדוֹתֵיהֶם, אוֹ אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה אַחַר בַּעְלָהּ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים וְנִישֵּׂאת לְכֹהֵן אַחֵר, וְאֵין יָדוּעַ אִם בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן אוֹ בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן, הֲרֵי זֶה כֹּהֵן, וְנוֹתְנִים עַל הַוָּלָד חוּמְרֵי שְׁנֵיהֶם -– הוּא אוֹנֵן עֲלֵיהֶם וְהֵם אוֹנְנִים עָלָיו, הוּא אֵינוֹ מִיטַּמֵּא לָהֶם וְהֵם אֵינָם מִיטַּמְּאִים לוֹ.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁבָּאִים מִכֹּחַ נִישּׂוּאִין. אֲבָל בִּזְנוּת, מַשְׁתִּיקִין אוֹתוֹ מִדִּין כְּהוּנָּה, הוֹאִיל וְאֵין יָדוּעַ וַדַּאי מִי הוּא אָבִיו. כֵּיצַד? עֲשָׂרָה כֹּהֲנִים שֶׁפֵּירַשׁ אֶחָד מֵהֶם וּבָעַל, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא וַדַּאי בֶּן כֹּהֵן, וְאִם נִטְמָא לְמֵת אוֹ שֶׁנָשָׂא גְּרוּשָׁה לוֹקֶה, אֵינוֹ עוֹבֵד וְאֵינוֹ אוֹכֵל בִּתְרוּמָה.
הַגָּהּ: זִינְּתָה עִם כֹּהֵן אֶחָד, וּבְתוֹךְ שְׁלשָׁה נִישֵּׂאת לְכֹהֵן אַחֵר, הַוָּלָד פָּסוּל לִכְהוּנָּה. כֹּהֵן הַבָּא עַל הַפְּנוּיָה וּמוֹדֶה שֶׁהוּא בְּנוֹ, הַבֵּן כֹּהֵן לְכָל דָּבָר, וְלֹא חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא הִפְקִירָה נַפְשָׁהּ לַאֲחֵרִים.