אִשָּׁה שֶׁנִּישֵּׂאת אוֹ נִתְאָרְסָה לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים וּמֵתוּ, לֹא תִּינָּשֵׂא לִשְׁלִישִׁי, שֶׁכְּבָר הוּחְזְקָה לִהְיוֹת אֲנָשֶׁיהָ מֵתִים. וְאִם נִישֵּׂאת לֹא תֵּצֵא, וַאֲיפִלּוּ נִתְקַדְּשָׁה יִכְנוֹס. וְאִם הִכִּיר בָּהּ, יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. לֹא הִכִּיר בָּהּ, אֵין לָהּ כְּתוּבָּה מִשְּׁלִישִׁי, אֲבָל מִשֵּׁנִי יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה, אֲפִילּוּ לֹא הִכִּיר בָּהּ.

הגה: יֵשׁ אוֹמְרִים דְּדַוְקָא אִם מֵתוּ מִיתַת עַצְמָם, אֲבָל אִם נֶהֱרַג אֶחָד מֵהֶן אוֹ מֵת בְּדֶבֶר, אוֹ נָפַל וָמֵת וְכַדּוֹמֶה, אֵינוֹ כְּלוּם. וְלָכֵן רַבִּים מְקִילִּים בִּדְבָרִים אֵלּוּ, וְאֵין מוֹחִין בִּידֵיהֶם. יֵשׁ אוֹמְרִים דְּהוּא הַדִּין אִשָּׁה שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה שְׁנֵי פְּעָמִים, אֵין לִישָּׂא אוֹתָהּ. אֲבָל יֵשׁ אוֹמְרִים מִיתָה דַּוְקָא, וְכֵן עִיקָּר.

אִישׁ שֶׁמֵּתוּ שְׁתֵּי נָשָׁיו, אֵינוֹ מוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִלִּישָּׂא.