כְּשֶׁיִּכָּנֵס לְבֵית הַכִּסֵּא יֹאמְרוּ "הִתְכַּבְּדוּ מְכוּבָּדִים וְכוּ' ", וְעַכְשָׁיו לֹא נָהֲגוּ לְאָמְרוֹ.

יְהֵא צָנוּעַ בְּבֵית הַכִּסֵּא, וְלֹא יְגַלֶּה עַצְמוֹ עַד שֶׁיֵּשֵׁב. הַגָּהּ: וְלֹא יֵלְכוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּיַחַד, גַּם לֹא יְדַבֵּר שָׁם. וְיִסְגּוֹר הַדֶּלֶת בַּעֲדוֹ מִשּׁוּם צְנִיעוּת.

אִם רוֹצֶה לְמַשְׁמֵשׁ בְּפִי הַטַּבַּעַת בִּצְרוֹר אוֹ בְּקֵיסָם לִפְתּוֹחַ נְקָבָיו, יְמַשְׁמֵשׁ קוֹדֶם שֶׁיֵּשֵׁב, וְלֹא יְמַשְׁמֵשׁ אַחַר שֶׁיֵּשֵׁב מִפְּנֵי שֶׁקָּשֶׁה לִכְשָׁפִים.

לֹא יְגַלֶּה עַצְמוֹ כִּי אִם מִלְּאַחֲרָיו טֶפַח וּמִלְּפָנָיו טְפָחַיִם, וְאִשָּׁה מֵאַחֲרֶיהָ טֶפַח וּמִלְּפָנֶיהָ וְלֹא כְּלוּם.

אִם נִפְנֶה בְּמָקוֹם מְגוּלֶּה שֶׁאֵין בּוֹ מְחִיצּוֹת, יְכַוֵּין שֶׁיִּהְיוּ פָּנָיו לְדָרוֹם וַאֲחוֹרָיו לְצָפוֹן אוֹ אִיפְּכָא, אֲבָל בֵּין מִזְרָח לְמַעֲרָב אָסוּר. הַגָּהּ: וּלְהָטִיל מַיִם בְּכָל עִנְיָן שָׁרֵי.

וְכֵן אָסוּר לִישׁוֹן בֵּין מִזְרָח לְמַעֲרָב אִם אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ, וְנָכוֹן לְהיִזָּהֵר אֲפִילּוּ כְּשֶׁאֵין אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ.

הַמֵּטִיל מַיִם מִן הַצּוֹפִים וְלִפְנִים, (פֵּירוּשׁ: מָקוֹם שֶׁיְּכוֹלִים מִשָּׁם לִרְאוֹת הַר הַבַּיִת, וּמִשָּׁם וְהָלְאָה אֵין יְכוֹלִים לִרְאוֹת), לֹא יֵשֵׁב וּפָנָיו כְּלַפֵּי הַקּוֹדֶשׁ, אֶלָּא לְצָפוֹן אוֹ לְדָרוֹם, אוֹ יְסַלֵּק הַקֹּודֶשׁ לַצְּדָדִין.

כְּשֶׁנִּפְנֶה בַּשָּׂדֶה, אִם הוּא אֲחוֹרֵי הַגֶּדֶר יְפָּנֶה מִיָּד, וּבְבִקְעָה יִתְרַחֵק עַד מָקוֹם שֶׁלֹּא יוּכַל חֲבֵירוֹ לִרְאוֹת פֵּירוּעוֹ.

לֹא יֵשֵׁב בִּמְהֵרָה וּבְחוֹזֶק, וְלֹא יֶאֱנוֹס לִדְחוֹק עַצְמוֹ יוֹתֵר מִדַּאי, שֶׁלֹּא יְנַתֵּק שִׁינֵּי הַכַּרְכַּשְׁתָּא.

לֹא יְקַנֵחַ בְּיָד יָמִין.

לֹא יְקַנֵחַ בְּחֶרֶס מִשּׁוּם כְּשָׁפִים, וְלֹא בַּעֲשָׂבִים יְבֵשִׁים, שֶׁהַמְקַנֵחַ בְּדָבָר שֶׁהָאוּר שׁוֹלֵט בּוֹ שִׁינָּיו הַתַּחְתּוֹנוֹת נוֹשְׁרוֹת. וְלֹא בִּצְרוֹר שֶׁקִּינַּח בּוֹ חֲבֵירוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמֵּבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי תַּחְתּוֹנִיּוּת. הַגָּהּ: וְעַכְשָׁיו שֶׁבָּתֵּי כִּסָּאוֹת שֶׁלָּנוּ אֵינָן בַּשָּׂדֶה, נָהֲגוּ לְקַנֵחַ (בְּחֶרֶס, וְכֵן נָהֲגוּ לְקַנֵּחַ) בְּדָבָר שֶׁהָאוּר שׁוֹלֵט בּוֹ וְאֵינוֹ מַזִּיק, וּפוּק חָזֵי מַאי עַמָּא דַּבָּר.

יִפָּנֶה בִּצְנִיעוּת בַּלַּיְלָה כְּמוֹ בַּיּוֹם.

לֹא יַשְׁתִּין מְעוּמָּד מִפְּנֵי נִיצוֹצוֹת הַנִּיתָּזִין עַל רַגְלָיו, אִם לֹא שֶׁיַּעֲמוֹד בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ, אוֹ שֶׁיַּשְׁתִּין לְתוֹךְ עָפָר תִּיחוּחַ, (פֵּירוּשׁ: קַרְקַע שֶׁאֵינָהּ בְּתוּלָה, אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁל אֶרֶץ חֲרוּשָׁה).

יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יֶאֱחוֹז בָּאַמָּה וְיַשְׁתִּין, אִם לֹא מֵעֲטָרָה וּלְמַטָּה, מִפְּנֵי שֶׁמּוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא נָשׂוּי. וּמִדַּת חֲסִידוּת לִיזָּהֵר אֲפִילּוּ הַנָּשׂוּי.

אֲפִילּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ נָשׂוּי מוּתָּר לְסַיֵּיעַ בַּבֵּיצִים.

לֹא הוּתַּר לְנָשׂוּי לֶאֱחוֹז בָּאַמָּה אֶלָּא לְהַשְׁתִּין, אֲבָל לְהִתְחַכֵּךְ לֹא.

הַמַּשְׁהֶה נְקָבָיו עוֹבֵר מִשּׁוּם בַּל תְּשַׁקְּצוּ.