Mishnahמשנה




Day 1
יום א׳
Download this page
הורדת הדף

הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה וְהִגִּיעַ זְמַן הַמִּקְרָא – אִם כִּוֵּון לִבּוֹ, יָצָא, וְאִם לַאו, לֹא יָצָא. בַּפְּרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב, וּבָאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב – דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בָּאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, בַּפְּרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם.

אֵילוּ הֵן בֵּין הַפְּרָקִים? בֵּין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנִיָּה, בֵּין שְׁנִיָּה לִ"שְׁמַע", וּבֵין "שְׁמַע" לִ"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ", בֵּין "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" לְ"וַיֹּאמֶר", בֵּין "וַיֹּאמֶר" לֶ"אֱמֶת וְיַצִּיב". רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּין "וַיֹּאמֶר" לֶ"אֱמֶת וְיַצִּיב" לֹא יַפְסִיק.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: לָמָּה קָדְמָה "שְׁמַע" לִ"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ"? אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִילָּה, וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מִצְוֹת. "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" לְ"וַיֹּאמֶר"? שֶׁ"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" נוֹהֵג בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, "וַיֹּאמֶר" אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַיּוֹם.

הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ, יָצָא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא יָצָא. קָרָא וְלֹא דִקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ – רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יָצָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יָצָא. הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ לֹא יָצָא. קָרָא וְטָעָה, יַחֲזוֹר לְמָקוֹם שֶׁטָּעָה.

הָאוּמָּנִין קוֹרִין בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ בְרֹאשׁ הַנִּדְבָּךְ, מַה שֶּׁאֵינָן רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן בַּתְּפִילָּה.

חָתָן פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה. מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁקָּרָא בַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּשָׂא. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּינוּ שֶׁחָתָן פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן? אָמַר לָהֶם: אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָכֶם לְבַטֵּל מִמֶּנִּי מַלְכוּת שָׁמַיִם אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת.

רָחַץ לַיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּינוּ שֶׁאָבֵל אָסוּר לִרְחוֹץ? אָמַר לָהֶם: אֵינִי כִשְׁאָר כָּל אָדָם, אִסְטְנִיס אָנִי.

וּכְשֶׁמֵּת טָבִי עַבְדּוֹ קִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּינוּ שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים? אָמַר לָהֶם: אֵין טָבִי עַבְדִּי כִשְׁאָר כָּל הָעֲבָדִים – כָּשֵׁר הָיָה.

חָתָן אִם רָצָה לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע לַיְלָה הָרִאשׁוֹן, קוֹרֵא. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא כָל הָרוֹצֶה לִיטּוֹל אֶת הַשֵּׁם יִטּוֹל.

משנה:  הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה וְהִגִּיעַ זְמַן הַמִּקְרָא – אִם כִּוֵּון לִבּוֹ, יָצָא, וְאִם לַאו, לֹא יָצָא.

רע״ב:  הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה - פָּרָשַׁת קְרִיאַת שְׁמַע.

רע״ב:  וְהִגִּיעַ זְמַן - קְרִיאַת שְׁמַע.

רע״ב:  אִם כִּוֵּון לִבּוֹ יָצָא - לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר מִצְוֹת צְרִיכוֹת כַּוָּונָה צָרִיךְ לְפָרֵשׁ אִם כִּוֵּון לִבּוֹ – שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּון לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְהָאוֹמֵר מִצְוֹת אֵין צְרִיכוֹת כַּוָּונָה מְפָרֵשׁ אִם כִּוֵּון לִבּוֹ – לִקְרוֹת כִּנְקוּדָתָן וּכְהִלְכָתָן, לַאֲפּוּקֵי קוֹרֵא לְהַגִּיהַּ שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא הַתֵּבוֹת כִּנְקוּדָתָן, אֶלָּא קוֹרֵא כִּכְתִיבָתָן כְּדֵי לְהָבִין בַּחֲסֵרוֹת וִיתֵרוֹת, דְּבִקְרִיאָה כָּזוֹ לֹא יָצָא. וַאֲנַן קַיְימָא לָן כְּמַאן דְּאָמַר מִצְוֹת צְרִיכוֹת כַּוָּונָה.

משנה:  בַּפְּרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב, וּבָאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב – דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בָּאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, בַּפְּרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם.

רע״ב:  בַּפְּרָקִים - לְקַמָּן בְּמַתְנִיתִין מְפָרֵשׁ מָה הֵם הַפְּרָקִים.

רע״ב:  שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד - שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם אָדָם נִכְבָּד שֶׁרָאוּי לְהַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם, כְּגוֹן אָבִיו אוֹ רַבּוֹ אוֹ שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה.

רע״ב:  וּמֵשִׁיב - וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמֵּשִׁיב לָהֶם שָׁלוֹם אִם הִקְדִּימוּ לוֹ.

רע״ב:  וּבָאֶמְצַע - הַפֶּרֶק, שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה - אָדָם שֶׁהוּא יָרֵא מִפָּנָיו שֶׁמָּא יַהַרְגֵהוּ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמֵּשִׁיב לוֹ שָׁלוֹם, אֲבָל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד לֹא.

רע״ב:  רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בָּאֶמְצַע - הַפֶּרֶק שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם מִי שֶׁהוּא יָרֵא מִמֶּנּוּ, וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְמִי שֶׁמּוּטָל עָלָיו לְכַבְּדוֹ.

רע״ב:  וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם - שֶׁהִקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאָסוּר לְהַפְסִיק, כָּךְ אָסוּר לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ כְּמוֹ בִּשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת.

משנה:  אֵילוּ הֵן בֵּין הַפְּרָקִים? בֵּין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנִיָּה, בֵּין שְׁנִיָּה לִ"שְׁמַע", וּבֵין "שְׁמַע" לִ"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ", בֵּין "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" לְ"וַיֹּאמֶר", בֵּין "וַיֹּאמֶר" לֶ"אֱמֶת וְיַצִּיב". רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּין "וַיֹּאמֶר" לֶ"אֱמֶת וְיַצִּיב" לֹא יַפְסִיק.

רע״ב:  בֵּין "וַיֹּאמֶר" לֶ"אֱמֶת וְיַצִּיב" לֹא יַפְסִיק - דִּכְתִיב: "וַה׳ אֱלֹהִים אֱמֶת (ירמיה י׳:י)", הִילְכָּךְ אֵין מַפְסִיקִין בֵּין "אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם" לֶ"אֱמֶת", וְכֵן הֲלָכָה.

עתוי״ט:  וְהוֹאִיל וּבַקְּרָא לֹא כְתִיב "וְיַצִּיב", נִרְאֶה דְבֵין "אֱמֶת" לִ"וְיַצִּיב" רַשַּׁאי לְהַפְסִיק, וְכֵן כָּתוּב בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ סִימָן ס״ו. וְהַתַּנָּא דְּנָקַט "וְיַצִּיב", אַשִּׁיגְרַת לָשׁוֹן וּלְסִימָן בְּעַלְמָא נָקִיט.

משנה:  אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: לָמָּה קָדְמָה "שְׁמַע" לִ"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ"? אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִילָּה, וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מִצְוֹת. "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" לְ"וַיֹּאמֶר"? שֶׁ"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" נוֹהֵג בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, "וַיֹּאמֶר" אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַיּוֹם.

עתוי״ט:  לָמָּה קָדְמָה "שְׁמַע" ל"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ"? - וְאִם תֹּאמַר תֵּיפּוֹק לֵיהּ דְּקָדְמָה בַתּוֹרָה! וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהָכִי קָאָמַר: לָמָּה קָדְמָה אַף לְפָרָשַׁת צִיצִית דְּקָדְמָה לְכוּלָּן? אֶלָּא וַדַּאי אֵין אָנוּ חוֹשְׁשִׁין לָזֶּה שֶׁהִיא קוֹדֶמֶת בַּתּוֹרָה, מִשׁוּם דְּאָמְרִינַן אֵין מוּקְדָּם וּמְאוּחָר בַּתּוֹרָה. אִם כֵּן הָיָה לָנוּ לְהַקְדִּים "וְהָיָה" שֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת בִּלְשׁוֹן רַבִּים. (תּוֹסָפוֹת)

וּמִדְּמְשַׁנֵי "כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִילָּה", הִילְכָּךְ פָּרִיךְ לֵיהּ דְּאִם כֵּן תַּקְדִּים "וַיֹּאמֶר" שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גַּם כֵּן מֵעֵין קַבָּלַת עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, דִּכְתִיב: "אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם" וְ"לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים".

רע״ב:  "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" נוֹהֵג בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה - דִּכְתִיב בֵּיהּ "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם (דברים י״א:יט)", וְתַלְמוּד תּוֹרָה נוֹהֵג בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה.

רע״ב:  "וַיֹּאמֶר" אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַיּוֹם - דְּאִית בֵּיהּ פָּרָשַׁת צִיצִית שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בַּלַּיְלָה, דִּכְתִיב: "וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ (במדבר ט״ו:לט)".

משנה:  הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ, יָצָא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא יָצָא.

רע״ב:  רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא יָצָא - דִּכְתִיב "שְׁמַע" - הַשְׁמַע לְאָזְנְךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ.

עתוי״ט:  כְּלוֹמַר: כֵּיוָן דְּבִלְשׁוֹן שְׁמִיעָה הוֹצִיאָהּ הַכָּתוּב, שְׁמַע מִינַּהּ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ, וּכְאִילּוּ אָמַר קְרָא הַשְׁמַע.

רע״ב:  וְתַנָּא קַמָּא סָבַר "שְׁמַע" – בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא.

משנה:  קָרָא וְלֹא דִקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ – רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יָצָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יָצָא.

רע״ב:  וְלֹא דִקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ - לְהוֹצִיאָן בִּשְׂפָתָיו יָפֶה בִּשְׁתֵּי תֵּבוֹת שֶׁהַתֵּבָה הַשְּׁנִיָּה מַתְחֶלֶת בָּאוֹת שֶׁהַתֵּבָה הָרִאשׁוֹנָה נִגְמֶרֶת, כְּגוֹן "עַל לְבָבֶךָ", "עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ", "וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה" – אִם אֵינוֹ נוֹתֵן רֶוַח בֵּינֵיהֶם לְהַפְרִידָם נִמְצָא קוֹרֵא אוֹתָם שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת כְּאוֹת אַחַת.

עתוי״ט:  וְלֹא דִקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ - "וְלִמַּדְתֶּם" – שֶׁיִּהְיֶה לִמּוּדְךָ תָּם, לִתֵּן רֶוַח בֵּין הַדְּבֵקִים. (גְּמָרָא)

רע״ב:  רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יָצָא - וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. מִיהוּ לְכַתְּחִילָּה צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ, וְכֵן יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יָנִיחַ הַנָּד וְלֹא יָנִיד הַנָּח וְלֹא יְרַפֶּה הֶחָזָק וְלֹא יְחַזֵּק הָרָפֶה. וְצָרִיךְ לְהַתִּיז זַיִ״ן שֶׁל "תִּזְכְּרוּ" שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כְּאוֹמֵר תִּשְׂכְּרוּ בְּשִׂי״ן, כְּלוֹמַר: כְּדֵי שֶׁתַּרְבּוּ שָׂכָר, שֶׁהֲרֵי אֵין רָאוּי לְשַׁמֵּשׁ אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס.

עתוי״ט:  כְּלוֹמַר: וְלָכַךְ יֵשׁ קְפֵּידָא יְתֵירָה בְּהַתָּזַת זַיִ״ן זוֹ, וּלְעוֹלָם בְּכָל הָאוֹתִיּוֹת יֵשׁ לְדַקְדֵּק.

משנה:  הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ לֹא יָצָא.

רע״ב:  הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ - הִקְדִּים פָּסוּק שְׁלִישִׁי לְשֵׁנִי, וְשֵׁנִי לְרִאשׁוֹן, וְכַיּוֹצֵא בָזֶה.

רע״ב:  לֹא יָצָא - דִּכְתִיב "וְהָיוּ הַדְּבָרִים" – בַּהֲוָיָתָן יִהְיוּ, כְּלוֹמַר: כְּמוֹ שֶׁהֵן סְדוּרִין בַּתּוֹרָה. וּמִיהוּ אִם הִקְדִּים פָּרָשַׁת "וַיֹּאמֶר" לְפָרָשַׁת "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ", וּפָרָשַׁת "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" לִ"שְׁמַע", נִרְאֶה דְאֵין זֶה חָשׁוּב לְמַפְרֵעַ וְיָצָא, שֶׁהֲרֵי אֵינָן סְדוּרוֹת זוֹ לְאַחַר זוֹ בַתּוֹרָה.

עתוי״ט:  וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה לֹא קָפִּיד לְעֵיל אֶלָּא לְכַתְּחִילָּה.

משנה:  קָרָא וְטָעָה, יַחֲזוֹר לְמָקוֹם שֶׁטָּעָה.

רע״ב:  יַחֲזוֹר לְמָקוֹם שֶׁטָּעָה - אִם בֵּין פֶּרֶק לְפֶרֶק טָעָה, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה פֶּרֶק הִפְסִיק וּלְרֹאשׁ אֵיזֶה פֶּרֶק יַחֲזוֹר, חוֹזֵר לְהֶפְסֵק רִאשׁוֹן שֶׁהוּא "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ", וְהָרַמְבַּ״ם אוֹמֵר שֶׁהוּא "וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳".

עתוי״ט:  מִשּׁוּם שֶׁצָּרִיךְ לְהַפְסִיק בֵּין "לְעוֹלָם וָעֶד" לִ"וְאָהַבְתָּ", אִם כֵּן זֶהוּ הֶפְסֵק הָרִאשׁוֹן שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזוֹר לוֹ. וּמֵאַחַר שֶּׁבָּרוּר לוֹ שֶׁכְּבָר קָרָא פָּרָשָׁה אַחַת מִקְּרִיאַת שְׁמַע, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא קָרָא עַד "לְעוֹלָם וָעֶד", וּלְכָךְ אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַתְחִיל מִתְּחִילַּת שְׁמַע. (בֵּית יוֹסֵף)

רע״ב:  וְאִם בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק פָּסַק, שֶׁיּוֹדֵעַ הַפֶּרֶק שֶׁפָּסַק בּוֹ אֲבָל אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מָקוֹם מֵאוֹתוֹ פֶּרֶק פָּסַק,

עתוי״ט:  וְגַם אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם קָרָא כְּלוּם מֵהַפֶּרֶק,

רע״ב:  חוֹזֵר לְרֹאשׁ אוֹתוֹ הַפֶּרֶק.

עתוי״ט:  אֲבָל מַה שֶּׁבָּרִי לוֹ שֶׁקָּרָא אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּקְרָא עוֹד.

רע״ב:  הָיָה קוֹרֵא "וּכְתַבְתָּם", וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם הוּא בְּ"וּכְתַבְתָּם" שֶׁל שְׁמַע אוֹ בְּ"וּכְתַבְתָּם" שֶׁל וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, חוֹזֵר לְ"וּכְתַבְתָּם" שֶׁל שְׁמַע. וְאִם נִסְתַּפֵּק לְאַחַר שֶׁהִתְחִיל "לְמַעַן יִרְבּוּ" אֵינוֹ חוֹזֵר, שֶׁעַל הֶרְגֵּל לְשׁוֹנוֹ הוּא הוֹלֵךְ.

עתוי״ט:  אֲבָל בֵּין "וּקְשַׁרְתָּם" לְ"וּקְשַׁרְתֶּם" אֵין לִטְעוֹת, דְּקַמָּא קָמַץ וְטַעֲמוֹ מַאֲרִיךְ, וְתִנְיָין פָּתוּחַ וְטַעֲמוֹ אַזְלָא.

משנה:  הָאוּמָּנִין קוֹרִין בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ בְרֹאשׁ הַנִּדְבָּךְ, מַה שֶּׁאֵינָן רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן בַּתְּפִילָּה.

Workmen can recite [the Shema] on top of a tree or on top of the [top] row of a stone edifice [that is under construction], something which they are not permitted to do so with the Shemoneh Esrei.

רע״ב:  נִדְבָּךְ - שׁוּרָה שֶׁל בִּנְיַן אֲבָנִים, כְּמוֹ "נִדְבָּכִין דִּי אֶבֶן גְּלָל (עזרא ו׳:ד)". וְאַף עַל גַּב דְּמִסְתְּפֵי דִּילְמָא נָפְלֵי וְלֹא מָצוּ מְכַוְּונֵי, לֹא הִצְרִיכוּם חֲכָמִים לָרֶדֶת, דִּקְרִיאַת שְׁמַע לֹא בָעֵי כַּוָּונָה אֶלָּא פָּסוּק רִאשׁוֹן בִּלְבַד.

נִדְבָּךְ - a row of a stone edifice, as in “rows of marble stone (Ezra 6:4)”. And even though they are afraid of falling and [therefore] they will not be able to focus their mind, the Sages did not require them to descend [to the ground], because focusing the mind during the recitation of the Shema is required only during the first posuk, (and for this short amount of time they will be able to focus).

רע״ב:  מַה שֶּׁאֵינָן רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן בַּתְּפִילָּה - דִּצְלוֹתָא רַחֲמֵי הִיא וּבָעֵי כַּוָּונָה. הִילְכָּךְ יוֹרְדִין לְמַטָּה וּמִתְפַּלְּלִין.

Something which they are not permitted to do so with the Shemoneh Esrei - because prayer is [a plea] for mercy and the mind must be focused [during the whole prayer]. Therefore they [must] descend to the ground and pray.

משנה:  חָתָן פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה.

עתוי״ט:  בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן - מִדְּלֹא תָנֵי "מִלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן" יֵשׁ לוֹמַר דְּדַוְקָא בַלֵּילוֹת פָּטוּר, אֲבָל בַּיּוֹם חַיָּיב דְּמַסִּיחַ דַּעְתּוֹ. אַךְ יֵשׁ לוֹמַר דִּלְכָךְ נָקִיט בַּלַּיְלָה לְפִי שֶׁמִּן הַסְּתָם בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן הוּא בוֹעֵל, וְאִי לֹא, פָּטוּר עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת.

רע״ב:  חָתָן - שֶׁנָּשָׂא בְתוּלָה, פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע לַיְלָה רִאשׁוֹנָה מִשּׁוּם דְּטָרִיד שֶׁמָּא לֹא יִמְצָאֶנָּה בְתוּלָה. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁמִּתְיָרֵא שֶׁמָּא יֵעָשֶׂה כְּרוּת שָׁפְכָה בִּבְעִילָתוֹ, וְטִרְדָּא דְמִצְוָה הִיא, וְרַחֲמָנָא אָמַר "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ" – בְּלֶכֶת דִּידָךְ הוּא דְּמִחַיַּיבְתְּ, הָא דְמִצְוָה פְּטִירַת.

עתוי״ט:  וְהָרַמְבַּ״ם פֵּירֵשׁ מִשּׁוּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. וּבְאַלְמָנָה אֵין טִרְדָּא עִם הַמִּצְוָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּבְתוּלָה אִיתְנְהוּ טְרָדוֹת בִּתְרֵי גַּוְונֵי כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַעַ״ב.

רע״ב:  אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה - אִם לֹא בָעַל עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁהֵם אַרְבָּעָה לֵילוֹת, טָרִיד. וּמִשָּׁם וְאֵילָךְ לִבּוֹ גַּס בָּהּ וְתוּ לֹא טָרִיד, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה חַיָּיב בִּקְרִיאַת שְׁמַע.

עתוי״ט:  מַה שֶׁכָּתַב הָרַעַ״ב לִבּוֹ גַּס בָּהּ, לְשׁוֹן הֶעָרוּךְ: לִבּוֹ קָרוֹב לָהּ, וְכֵן כָּל לְשׁוֹן גַּס שֶׁבַּתַּלְמוּד. וְהָכָא לַפֵּירוּשׁ הָרִאשׁוֹן, כְּשֶׁלִּבּוֹ קָרוֹב לָהּ יִמְחוֹל לָהּ אַף אִם לֹא יִמְצָאֶנָּה בְתוּלָה, וְלַפֵּירוּשׁ הַשֵּׁנִי כְּשֶׁהוּא קָרוֹב לָהּ יִשְׁהֶה בִּבְעִילָתוֹ וְלֹא יֵבוֹשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה כְרוּת שָׁפְכָה. וְהָעִיקַּר בְּעֵינַי שֶׁהוּא לְשׁוֹן גַּסּוּת הָרוּחַ.

משנה:  מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁקָּרָא בַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּשָׂא. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּינוּ שֶׁחָתָן פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן? אָמַר לָהֶם: אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָכֶם לְבַטֵּל מִמֶּנִּי מַלְכוּת שָׁמַיִם אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת.

עתוי״ט:  מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל - לַאו מַעֲשֶׂה לִסְתּוֹר הוּא, דְּקָא מַשְׁמַע לָן אִם אָדָם גָּדוֹל הוּא וּבָטוּחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁיּוּכַל לְהִתְכַּוֵּון, וְהוּא רָאוּי לִטּוֹל אֶת הַשֵּׁם, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. (תּוֹסָפוֹת)

משנה:  רָחַץ לַיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּינוּ שֶׁאָבֵל אָסוּר לִרְחוֹץ? אָמַר לָהֶם: אֵינִי כִשְׁאָר כָּל אָדָם, אִסְטְנִיס אָנִי.

רע״ב:  רָחַץ לַיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ - וְאַף עַל פִּי שֶׁאָבֵל אָסוּר בִּרְחִיצָה.

עתוי״ט:  רָחַץ לַיְלָה הָרִאשׁוֹן - בְּמַיִם חַמִּים (הָרַמְבַּ״ם), וְזֶה אָסוּר אֲפִילּוּ בְּמִקְצַת גּוּפוֹ.

רע״ב:  אִסְטְנִיס אָנִי - קַר וּמְצוּנָּן, לְשׁוֹן צִנָּה (עתוי״ט: מִמִּילַּת "צִנַּת שֶׁלֶג (מִשְׁלֵי כ״ה:יג)", וְנֶחְלַף בְּסָמֶ״ךְ מִפְּנֵי שֶׁהֵם מִמּוֹצָא אֶחָד – מֵהַשִּׁנַּיִם). וְאִיכָּא צַעֲרָא אִם לֹא הָיָה רוֹחֵץ, וְאֵין אִיסּוּר בִּימֵי אֶבְלוֹ אֶלָּא רְחִיצָה שֶׁל תַּעֲנוּג.

משנה:  וּכְשֶׁמֵּת טָבִי עַבְדּוֹ קִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּינוּ שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים? אָמַר לָהֶם: אֵין טָבִי עַבְדִּי כִשְׁאָר כָּל הָעֲבָדִים – כָּשֵׁר הָיָה.

When Tavi his servant died, he accepted condolences for him. His students said to him: Did our Master not teach us that one does not accept condolences for [the loss of] servants? He said to them: Tavi my servant was not like other servants – he was kosher.״

משנה:  חָתָן אִם רָצָה לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע לַיְלָה הָרִאשׁוֹן, קוֹרֵא. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא כָל הָרוֹצֶה לִיטּוֹל אֶת הַשֵּׁם יִטּוֹל.

עתוי״ט:  הַשֵּׁם - שֵׁם טוֹב שֶׁהוּא מְדַקְדֵּק בְּמִצְוֹת.

רע״ב:  לֹא כָּל הָרוֹצֶה לִטּוֹל אֶת הַשֵּׁם יִטּוֹל - אִם לֹא הוּחְזַק חָכָם וּפָרוּשׁ בִּשְׁאָר דְּבָרִים אֵין זֶה אֶלָּא גַּאֲוָה, שֶׁמַּרְאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁיָּכוֹל לְכַוֵּון לִבּוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.

וְחָזִינַן לִקְצַת מֵרַבּוֹתֵינוּ דְּאָמְרֵי דְהָאִידְנָא כָּל אָדָם יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁבַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ אֵין מְכַוְּונִים כָּל כָּךְ בִּשְׁאָר יָמִים, אִם לֹא יִקְרָא בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן מֶחֲזֵי יוֹתֵר כְּיוֹהֲרָא, שֶׁמַּרְאֶה עַצְמוֹ שֶׁהוּא מְכַוֵּון בְּכָל שָׁעָה אֶלָּא הַשְׁתָּא מִשּׁוּם דְּטָרִיד בְּמִצְוָה.