נדרים
פרק ח׳

"קוֹנָם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם הַיּוֹם", אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ. "שַׁבָּת זוֹ", אָסוּר בְּכָל הַשַּׁבָּת, וְשַׁבָּת שֶׁעָבְרָה. "חוֹדֶשׁ זֶה", אָסוּר בְּכָל הַחוֹדֶשׁ, וְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ לְהַבָּא. "שָׁנָה זוֹ", אָסוּר בְּכָל הַשָּׁנָה, וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לֶעָתִיד לָבוֹא. "שָׁבוּעַ זֶה", אָסוּר בְּכָל הַשָּׁבוּעַ, וּשְׁבִיעִית שֶׁעָבְרָה. וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, שַׁבָּת אַחַת, חוֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אַחַת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיּוֹם לְיוֹם.

"עַד הַפֶּסַח", אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ. "עַד שֶׁיְּהֵא", אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא. "עַד לִפְנֵי הַפֶּסַח" – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ, וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא.

"עַד הַקָּצִיר", "עַד הַבָּצִיר", "עַד הַמָּסִיק", אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ. זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ וְאָמַר עַד שֶׁיַּגִּיעַ, אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיּעַ. אָמַר עַד שֶׁיְּהֵא, אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא. וְכֹל שֶׁאֵין זְמַנּוֹ קָבוּעַ, בֵּין אָמַר עַד שֶׁיְּהֵא, בֵּין אָמַר עַד שֶׁיַּגִּיעַ, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ.

"עַד הַקַּיִץ", עַד שֶׁיְּהֵא הַקַּיִץ – עַד שֶׁיַתְחִילוּ הָעָם לְהַכְנִיס בַּכַּלְכַּלּוֹת. "עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַקַּיִץ", עַד שֶׁיְּקַפְּלוּ הַמַּקְצוּעוֹת. "עַד הַקָּצִיר", עַד שֶׁיַּתְחִילוּ הָעָם לִקְצוֹר – קְצִיר חִיטִּין אֲבָל לֹא קְצִיר שְׂעוֹרִים. הַכֹּל לְפִי מְקוֹם נִדְרוֹ – אִם הָיָה בָּהָר, בָּהָר, וְאִם הָיָה בַּבִּקְעָה, בַּבִּקְעָה.

"עַד הַגְּשָׁמִים", עַד שֶׁיִּהְיוּ הַגְּשָׁמִים  – עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל רְבִיעָה. "עַד שֶׁיִּפָּסְקוּ גְשָׁמִים", עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן כּוּלּוֹ – דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַפֶּסַח.

"קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם הַשָּׁנָה", נִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה, אָסוּר בָּהּ וּבְעִיבּוּרָהּ. "עַד רֹאשׁ אֲדָר", עַד רֹאשׁ אֲדָר הָרִאשׁוֹן. "עַד סוֹף אֲדָר", עַד סוֹף אֲדָר הָרִאשׁוֹן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: "קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם עַד שֶׁיְּהֵא הַפֶּסַח", אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד לֵיל הַפֶּסַח, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּין זֶה אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִשְׁתּוֹת יַיִן.

אָמַר: "קוֹנָם בָּשָׂר שֶׁאֵינִי טוֹעֵם עַד שֶׁיְּהֵא הַצּוֹם", אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד לֵילֵי צוֹם, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּין זֶה אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לֶאֱכוֹל בָּשָׂר. רַבִּי יוֹסֵי בְּנוֹ אוֹמֵר: "קוֹנָם שׁוּם שֶׁאֵינִי טוֹעֵם עַד שֶׁתְּהֵא שַׁבָּת", אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד לֵילֵי שַׁבָּת, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּין זֶה אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לֶאֱכוֹל שׁוּם.

הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: "קוֹנָם שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה לְךָ אִם אֵין אַתָּה בָּא וְנוֹטֵל לְבָנֶיךָ כּוֹר אֶחָד שֶׁל חִיטִּין וּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן", הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהָפֵר אֶת נִדְרוֹ שֶׁלֹּא עַל פִּי חָכָם, וְיֹאמַר לוֹ: "כְּלוּם אָמַרְתָּ אֶלָּא מִפְּנֵי כְּבוֹדִי, זֶהוּ כְּבוֹדִי".

וְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: "קוֹנָם שֶׁאַתָּה נֶהֱנֶה לִי אִם אֵין אַתָּה בָּא וְנוֹתֵן לִבְנִי כּוֹר אֶחָד שֶׁל חִיטִּין וּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן" – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָסוּר עַד שֶׁיִּתֵּן, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף זֶה יָכוֹל לְהָפֵר אֶת נִדְרוֹ שֶׁלֹּא עַל פִּי חָכָם, וְיֹאמַר לוֹ: "הֲרֵי אֲנִי כְּאִילּוּ הִתְקַבַּלְתִּי".

הָיוּ מְסָרְבִין בּוֹ לָשֵׂאת בַּת אֲחוֹתוֹ, וְאָמַר: "קוֹנָם שֶׁהִיא נֶהֱנֵית לִי לְעוֹלָם", וְכֵן הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְאָמַר: "קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי לְעוֹלָם", הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרוֹת לֵיהָנוֹת לוֹ, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּין זֶה אֶלָּא לְשׁוּם אִישׁוּת.

הָיָה מְסָרֵב בַּחֲבֵירוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְאָמַר: "קוֹנָם לְבֵיתְךָ שֶׁאֵינִי נִכְנָס", "טִיפַּת צוֹנֵן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם לָךְ", מוּתָּר לִיכָּנֵס לְבֵיתוֹ וְלִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ צוֹנֵן, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּין זֶה אֶלָּא לְשׁוּם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.