אהלות
פרק ז׳

הַטּוּמְאָה בַּכּוֹתֶל, וּמְקוֹמָהּ טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח, כָּל הָעֲלִיּוֹת שֶׁעַל גַּבָּהּ, אֲפִילּוּ הֵן עֶשֶׂר, טְמֵאוֹת.

הָיְתָה עֲלִיָּה אַחַת עַל גַּבֵּי שְׁנֵי בָּתִּים, הִיא טְמֵאָה, וְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁעַל גַּבָּהּ טְהוֹרוֹת.

כּוֹתֶל שָׁנִית, טוּמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת.

נֶפֶשׁ אֲטוּמָה, הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִן הַצְּדָדִין, טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁטּוּמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת.

אִם הָיָה מְקוֹם הַטּוּמְאָה טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח, הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם, טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּקֶבֶר סָתוּם. סָמַךְ לָהּ סוּכּוֹת, טְמֵאוֹת. וְרַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר.

כָּל שִׁיפּוּעֵי אוֹהָלִין, כָּאוֹהָלִין.

אוֹהֶל שֶׁהוּא שׁוֹפֵעַ וְיוֹרֵד וְכָלֶה עַד כְּאֶצְבַּע – טוּמְאָה בָּאוֹהֶל, כֵּלִים שֶׁתַּחַת הַשּׁיִפּוּעַ טְמֵאִים. טוּמְאָה תַּחַת הַשִּׁיפּוּעַ, כֵּלִים שֶׁבָּאוֹהֶל טְמֵאִין. טוּמְאָה מִתּוֹכוֹ, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מִתּוֹכוֹ טָמֵא טוּמְאַת שִׁבְעָה, וּמֵאֲחוֹרָיו טָמֵא טוּמְאַת עֶרֶב.

טוּמְאָה מֵאֲחוֹרָיו, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מֵאֲחוֹרָיו טָמֵא טוּמְאַת שִׁבְעָה, וּמִתּוֹכוֹ טָמֵא טוּמְאַת עֶרֶב.

כַּחֲצִי זַיִת מִתּוֹכוֹ וְכַחֲצִי זַיִת מֵאֲחוֹרָיו, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ, בֵּין מִתּוֹכוֹ בֵּין מֵאֲחוֹרָיו, טָמֵא טוּמְאַת עֶרֶב.

מִקְצָתוֹ מְרוּדָּד עַל הָאָרֶץ, טוּמְאָה תַּחְתָּיו אוֹ עַל גַּבָּיו, טוּמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת.

אוֹהֶל שֶׁהוּא נָטוּי בָּעֲלִיָּה, מִקְצָתוֹ מְרוּדָּד עַל הָאֲרוּבָּה שֶׁבֵּין בַּיִת לָעֲלִיָּה – רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מַצִּיל, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֵינוֹ מַצִּיל, עַד שֶׁיְּהֵא נָטוּי כִּנְטִיַּית הָאוֹהֶל.

הַמֵּת בַּבַּיִת וּבוֹ פְּתָחִין הַרְבֵּה, כּוּלָּן טְמֵאִין. נִפְתַּח אַחַד מֵהֶן, הוּא טָמֵא וְכוּלָּן טְהוֹרִים.

חָשַׁב לְהוֹצִיאוֹ בְּאַחַד מֵהֶן, אוֹ בְּחַלּוֹן שֶׁהוּא אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה טְפָחִים, הִצִּיל עַל כָּל הַפְּתָחִים – בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יַחְשׁוֹב עַד שֶׁלֹּא יָמוּת הַמֵּת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אַף מִשֶּׁמֵּת.

הָיָה סָתוּם וְנִמְלַךְ לְפָתְחוֹ – בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כְּשֶׁיִּפְתַּח אַרְבָּעָה טְפָחִים, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כְּשֶׁיַּתְחִיל. וּמוֹדִים בְּפוֹתֵחַ בַּתְּחִילָּה, שֶׁיִּפְתַּח אַרְבָּעָה טְפָחִים.

הָאִשָּׁה שֶׁהִיא מַקְשָׁה לֵילֵד, וְהוֹצִיאוּהָ מִבַּיִת לְבַיִת, הָרִאשׁוֹן טָמֵא בְּסָפֵק, וְהַשֵּׁנִי בְּוַדַּאי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁהִיא נִיטֶּלֶת בַּגַּפַּיִים. אֲבָל אִם הָיְתָה מְהַלֶּכֶת, הָרִאשׁוֹן טָהוֹר, שֶׁמִּשֶּׁנִּפְתַּח הַקֶּבֶר אֵין פְּנַאי לְהַלֵּךְ. אֵין לַנְּפָלִים פְּתִיחַת הַקֶּבֶר עַד שֶׁיַּעְגִּילוּ רֹאשׁ כְּפִיקָה.

יָצָא הָרִאשׁוֹן מֵת וְהַשֵּׁנִי חַי, טָהוֹר. הָרִאשׁוֹן חַי וְהַשֵּׁנִי מֵת, טָמֵא. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בְּשָׁפִיר אֶחָד טָמֵא, בִּשְׁנֵי שְׁפִירִים טָהוֹר.

הָאִשָּׁה שֶׁהִיא מַקְשָׁה לֵילֵד, מְחַתְּכִין אֶת הַוָּלָד בְּמֵעֶיהָ, וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ אֵבָרִים אֵבָרִים, מִפְּנֵי שֶׁחַיֶּיהָ קוֹדְמִין לְחַיָּיו. יָצָא רוּבּוֹ, אֵין נוֹגְעִין בּוֹ, שֶׁאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נָפֶשׁ.