זבים
פרק ב׳

הַכֹּל מִיטַּמְּאִין בְּזִיבָה, אַף הַגֵּרִים, אַף הָעֲבָדִים – בֵּין מְשׁוּחְרָרִין בֵּין שֶׁאֵינָן מְשׁוּחְרָרִין, חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, סְרִיס אָדָם, סְרִיס חַמָּה. טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חוּמְרֵי הָאִישׁ וְחוּמְרֵי הָאִשָּׁה – מִיטַּמְּאִין בְּדָם כָּאִשָּׁה וּבְלוֹבֶן כָּאִישׁ, וְטוּמְאָתָן בְּסָפֵק.

בְּשִׁבְעָה דְּרָכִים בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לְזִיבָה: בְּמַאֲכָל, בְּמִשְׁתֶּה, בְּמַשָּׂא, בִּקְפִיצָה, בְּחוֹלִי, בְּמַרְאֶה, וּבְהִרְהוּר – הִרְהֵר עַד שֶׁלֹּא רָאָה אוֹ שֶׁרָאָה עַד שֶׁלֹּא הִרְהֵר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ רָאָה בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף מִתְעַסְּקִין זֶה עִם זֶה, אֲפִילּוּ רָאָה בִּגְדֵי צֶבַע הָאִשָּׁה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אָכַל כָּל מַאֲכָל, בֵּין רַע בֵּין יָפֶה, וְשָׁתָה כָּל מַשְׁקֶה. אָמְרוּ לוֹ: אֵין כָּאן זָבִין מֵעָתָּה! אָמַר לָהֶם: אֵין אַחֲרָיוּת זָבִים עֲלֵיכֶם!

מִשֶּׁנִּזְקַק לְזִיבָה אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. אָנְסוֹ וּסְפֵקוֹ וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ טְמֵאִים, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. רָאָה רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. בַּשְּׁנִיָּיה, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. בַּשְּׁלִישִׁית, אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף בַּשְּׁלִישִׁית בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי הַקָּרְבָּן.

הָרוֹאֶה קֶרִי, אֵינוֹ מִיטַּמֵּא בְּזִיבָה מֵעֵת לְעֵת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יוֹמוֹ. נָכְרִי שֶׁרָאָה קֶרִי וְנִתְגַּיֵּר, מִיָּד הוּא מִיטַּמֵּא בְזִיבָה. הָרוֹאָה דָם וְהַמַּקְשָׁה, מֵעֵת לְעֵת. וְהַמַּכֶּה אֶת עַבְדּוֹ יוֹם יוֹמַיִם, מֵעֵת לְעֵת. כֶּלֶב שֶׁאָכַל בְּשַׂר הַמֵּת, שְׁלשָׁה יָמִים מֵעֵת לְעֵת הֲרֵי הוּא כִּבְרִיָּתוֹ.

הַזָּב מְטַמֵּא אֶת הַמִּשְׁכָּב בַּחֲמִשָּׁה דְּרָכִים לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים: עוֹמֵד, יוֹשֵׁב, שׁוֹכֵב, נִתְלֶה, וְנִשְׁעָן. וְהַמִּשְׁכָּב מְטַמֵּא אֶת הָאָדָם בְּשִׁבְעָה דְּרָכִים לְטַמֵּא בְּגָדִים: עוֹמֵד, יוֹשֵׁב, שׁוֹכֵב, נִתְלֶה, וְנִשְׁעָן, בְּמַגָּע, וּבְמַשָּׂא.