יורה דעה
סימן ק״ג
דִּין נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם

כָּל דָּבָר שֶׁטַּעְמוֹ פָּגוּם, אֵינוֹ אוֹסֵר תַּעֲרוּבָתוֹ. וַאֲפִילּוּ אֵין טַעְמוֹ פָּגוּם מֵחֲמַת עַצְמוֹ, שֶׁבִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא מוּטְעָם וּמְשׁוּבָּח אֶלָּא שֶׁפּוֹגֵם תַּעֲרוּבָתוֹ, כְּגוֹן יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ גְּרִיסִין, שֶׁהַיַּיִן בְּעַצְמוֹ הוּא טוֹב אֶלָּא שֶׁפּוֹגֵם הַגְּרִיסִין, מוּתָּר.

וּפְגָם זֶה אֵין צָרִיךְ שֶׁיִּפְגּוֹם לְגַמְרֵי עַד שֶׁיְּהֵא קָץ לְאָכְלוֹ, אֶלָּא אֲפִילּוּ פּוֹגֵם קְצָת אֵינוֹ אוֹסֵר תַּעֲרוּבָתוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁפּוֹגֵם מִתְּחִילָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ. אֲבָל הִשְׁבִּיחוּ וּלְבַסּוֹף פּוֹגֵם, אוֹ פּוֹגֵם וּלְבַסּוֹף הִשְׁבִּיחַ, כְּגוֹן יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ גְּרִיסִין צוֹנֵן וְהִשְׁבִּיחָן וְהִרְתִּיחָן וּפְגָמוֹ, אָסוּר.

וַאֲפִילּוּ אֵין כֹּחַ בְּאִיסּוּר לְבַדּוֹ לִפְגּוֹם אֶלָּא עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר שֶׁמְּסַיְּיעָהּ, כְּגוֹן שֶׁנָּפַל אִיסּוּר לִקְדֵירָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מֶלַח אוֹ תַּבְלִין מְרוּבִּין, וְאִלְמָלֵא הַמֶּלַח וְהַתַּבְלִין שֶׁבָּהּ לֹא הָיָה כֹּחַ בְּאִיסּוּר לִפְגּוֹם, אֲפִילּוּ הָכִי מוּתָּר.

כָּל קְדֵירָה שֶׁאֵינָהּ בַּת יוֹמָא, חֲשִׁיבָא טַעְמָא לִפְגָם וְאֵינָהּ אוֹסֶרֶת. וּמִקַּרְיָא בַּת יוֹמָא כָּל זְמַן שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה מֵעֵת לְעֵת אַחַר שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בָּהּ הָאִיסּוּר. וְאִם בְּתוֹךְ מֵעֵת לְעֵת שֶׁבִּשְּׁלוּ בָּהּ חִמְּמוּ בָּהּ אֲפִילּוּ מַיִם לְבַדָּם, חֲשִׁיבָא בַּת יוֹמָא עַד שֶׁתִּשְׁהֶה מֵעֵת לְעֵת לְחִימּוּם הַמַּיִם, לְפִי שֶׁמְּשַׁעֲרִין בְּכָל הַקְּדֵירָה, וּכְשֶׁחִמְּמוּ בָּהּ הַמַּיִם בְּתוֹךְ מֵעֵת לְעֵת לֹא הָיוּ בְּמַיִם שִׁשִּׁים לְבַטָּלָה, וְחָזְרוּ הַמַּיִם כּוּלָּן אִיסּוּר. וְאֵינוֹ כֵּן בְּבָשָׂר בְּחָלָב, כִּדְפָרִישִׁית לְעֵיל בְּהִלְכוֹת בָּשָׂר בְּחָלָב סִימָן צ"ד.

כָּתַב הָרַשְׁבָּ"א: נִרְאֶה לִי דְּהָא דְּאָמְרִינַן נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם מוּתָּר, דַּוְקָא כְּשֶׁרִיבָּה הַהֶיתֵּר עַל הָאִיסּוּר, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהַהֶיתֵּר כְּאִיסּוּר, אֵינוֹ מוּתָּר עַד שֶׁיִּפְגּוֹם לְגַמְרֵי. שֶׁכָּל שֶׁאֵין הַהֶיתֵּר רַבָּה עָלָיו, כְּאִילּוּ הוּא בְּעֵינוֹ, וְלֹא הִתִּירַתּוּ תּוֹרָה עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה רָאוּי לַגֵּר.

וּמִכָּל מָקוֹם, קְדֵירָה שֶׁאֵינָהּ בַּת יוֹמָא, אַף עַל פִּי שֶׁמְּשַׁעֲרִין בְּכוּלָּהּ וְנִמְצָא שֶׁאֵין הַהֶיתֵּר רַבָּה עָלָיו, אֲפִילּוּ הָכִי שָׁרֵי, וְהַיְינוּ טַעְמָא – שֶׁאֵין כָּאן מַמָּשׁוֹ שֶׁל אִיסּוּר אֶלָּא טַעְמוֹ, וְכֹל שֶׁטַּעְמוֹ לְבַד מְעוֹרָב בּוֹ, אִם נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם אֲפִילּוּ קְצָת, מוּתָּר. אֲבָל צִירוֹ שֶׁל אִיסּוּר, וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁנִּתְעָרֵב בּוֹ גּוּפוֹ שֶׁל אִיסּוּר, אֵינוֹ מוּתָּר עַד שֶׁיַּרְבֶּה הַהֶיתֵּר, אוֹ עַד שֶׁיִּפְגּוֹם לְגַמְרֵי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַגֵּר.