מְאֹד מְאֹד צָרִיךְ הַדַּיָּין לִיזָּהֵר שֶׁלֹּא לִיקַּח שׁוֹחַד, אֲפִילּוּ לְזַכּוֹת אֶת הַזַּכַּאי. וְאִם לְקָחוֹ, צָרִיךְ לְהַחֲזִירוֹ כְּשֶׁיִּתְבָּעֶנּוּ הַנּוֹתֵן. וּכְשֵׁם שֶׁהַלּוֹקְחוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, כָּךְ הַנּוֹתְנוֹ עוֹבֵר בְּ"לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל". וְלֹא שׁוֹחַד מָמוֹן בִּלְבַד, אֶלָּא אֲפִילּוּ שׁוֹחַד דְּבָרִים.
וְכָל דַּיָּין שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלָה, פָּסוּל לָדוּן לָזֶה שֶׁהִשְׁאִילוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁלֹא הָיָה לוֹ לַדַּיָּין לְהַשְׁאִיל, אֲבָל הָיָה לוֹ לְהַשְׁאִיל, כָּשֵׁר, שֶׁהֲרֵי גַּם זֶה שׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ. הַגָּהּ: וְדַוְקָא בְּרָגִיל לִשְׁאוֹל מִמֶּנּוּ, אֲבָל בְּאַקְרַאי בְּעַלְמָא, וְלֹא מוּכַח שֶׁעוֹשֶׂה מִשּׁוּם הַדִּין, לֹא.
אִם קָדַם הַתּוֹבֵעַ וְשָׁלַח מִנְחָה לַדַּיָּין קוֹדֶם שֶׁיַּזְמִין לַנִּתְבַּע לְדִין, אֵין הַנִּתְבָּע יָכוֹל לְפָסְלוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הַדַּיָּין רוֹצֶה לַחֲשׂוֹךְ עַצְמוֹ מֵאוֹתוֹ דִּין מִמִּידַּת חֲסִידוּתוֹ, כְּגוֹן שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁנִּתְקָרֵב דַּעְתּוֹ לָזֶה.
נָהֲגוּ לַעֲשׂוֹת לְבֵית דִּין קוּפָּה, שֶׁפּוֹסְקִין מָמוֹן לְפַרְנָסַת בֵּית דִּין, וּמַגְבִּין אוֹתָהּ בִּתְחִילַּת הַשָּׁנָה אוֹ בְּסוֹפָהּ, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם תּוֹרַת שׁוֹחַד וְתוֹרַת אַגְרָא, כִּי חוֹבָה עַל יִשְׂרָאֵל לְפַרְנֵס דַּיָּינֵיהֶם וְחַכְמֵיהֶם. וְגַם אִם יֵשׁ נְדָבוֹת אוֹ הֶקְדֵּשׁוֹת, סְתָם, לוֹקְחִים מֵהֶם. הַגָּהּ: וְיוֹתֵר טוֹב לִגְבּוֹת מִתְּחִילַּת הַשָּׁנָה, שֶׁיְּהֵא מוּכָן לָהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לְהַחֲנִיף אוֹ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לְשׁוּם אָדָם.
כָּל דַּיָּין שֶׁיּוֹשֵׁב וּמַגְדִּיל שָׂכָר לַסוֹפְרִים וְלַשַּׁמָּשִׁים, הֲרֵי זֶה בִּכְלַל הַנּוֹטִים אַחֲרֵי הַבֶּצַע.
הַנּוֹטֵל שָׂכָר לָדוּן, כָּל דִּינָיו שֶׁדָּן בְּטֵלִים, אֶלָּא אִם כֵּן יָדוּעַ שֶׁלֹּא נָטַל בָּהֶם שָׂכָר. וְאִם אֵינוֹ נוֹטֵל אֶלָּא שְׂכַר בַּטָּלָתוֹ, מוּתָּר, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה נִיכָּר לַכֹּל שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל אֶלָּא שְׂכַר בַּטָּלָתוֹ, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְלָאכָה יְדוּעָה לַעֲשׂוֹת בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָדוּן, אוֹמֵר לְבַעֲלֵי הַדִּין: "תְּנוּ לִי שְׂכַר פְּעוּלָּה שֶׁל אוֹתָהּ מְלָאכָה שֶׁאֶתְבַּטֵּל מִמֶּנָּה", וְהוּא שֶׁיְּקַבֵּל מִשְּׁנֵיהֶם בְּשָׁוֶה.
אֲבָל אִם אֵינוֹ נִיכָּר, כְּגוֹן שֶׁאֵין לוֹ מְלָאכָה יְדוּעָה אֶלָּא שֶׁאוֹמֵר: "שֶׁמָּא יִזְדַּמֵּן לִי שָׂכָר בִּקְנִיַּית סְחוֹרָה וְסַרְסָרוּת", וּבִשְׁבִיל זֶה מְבַקֵּשׁ שָׂכָר, אָסוּר. עַיֵּין לְקַמָּן סִימָן ל"ד סָעִיף י"ח.
אֵין לַדַּיָּין לְהַנִּיחַ לְתַלְמִיד בּוּר שֶׁיֵּשֵׁב לְפָנָיו, שֶׁלֹּא יִשָּׂא וְיִתֵּן עִמּוֹ וְיִטֶּה מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת.
תַּלְמִיד הַיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ וְרוֹאֶה זְכוּת לֶעָנִי, וְהָרַב רוֹצֶה לְחַיְּיבוֹ, חַיָּיב לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת, וְאִם שׁוֹתֵק עוֹבֵר מִשּׁוּם "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק".
תַּלְמִיד הַיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ וְרוֹאֶה שֶׁטּוֹעֶה בַּדִּין, לֹא יֹאמַר: "אֶשְׁתּוֹק עַד שֶׁיִּגְמוֹר הַדִּין, וְאֶסְתְּרֶנּוּ וְאֶחֱזוֹר וְאֶבְנֶנּוּ כְּדֵי שֶׁיִּקָּרֵא עַל שְׁמִי", אֶלָּא יֹאמַר לוֹ דֶּרֶךְ כָּבוֹד: "רַבִּי, כָּךְ וְכָךְ לִמַּדְתַּנִי".