אַחַר שֶׁהֵעִיד הָעֵד בְּבֵית דִּין וְהוּא לְאַחַר כְּדֵי דִּיבּוּר, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ.

כֵּיצַד? אָמַר "מוּטְעֶה הָיִיתִי", "שׁוֹגֵג הָיִיתִי וְנִזְכַּרְתִּי שֶׁאֵין הַדָּבָר כֵּן", "לְפַחֲדוֹ עָשִׂיתִי", אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֲפִילּוּ נָתַן טַעַם לִדְבָרָיו. וְכֵן אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹסִיף בְּעֵדוּתוֹ תְּנַאי, וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּיָכוֹל לְהוֹסִיף בִּתְנַאי.

אֲבָל בְּדָבָר שֶׁמּוֹכִיחוֹ שֶׁטָּעָה, כְּגוֹן שֶׁהִזְקִיקוּהוּ בֵּית דִּין לְהָבִיא עֵדִים שֶׁאֵינוֹ רַמַּאי, וְהָלַךְ וְהֵבִיאָם, וְאָמְרוּ לָהֶם הַבֵּית דִּין: "יוֹדְעִים אַתֶּם בּוֹ שֶׁהוּא רַמַּאי"? וְאָמְרוּ הָעֵדִים: "הֵן". וְאָמַר לָהֶן הַבַּעַל דִּין: "וְכִי אֲנִי רַמַּאי"? וְאָמְרוּ: "לֹא אָמַרְנוּ אֶלָּא שֶׁאֵינְךָ רַמַּאי", שׁוֹמְעִין לְדִבְרֵיהֶם הָאַחֲרוֹנִים, מִשּׁוּם דְּמִסְתָמָא אֵין אָדָם מֵבִיא עֵד לְהָעִיד חוֹבָתוֹ, וּבְוַדַאי טָעוּ.

וְכֵן בְּכָל טָעוּת שֶׁהָעֵדִים מְצוּיִים לִטְעוֹת בּוֹ, נֶאֱמָנִים הֵם בְּעַצְמָם, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם חוֹזֵר וּמַגִּיד. וְכֵן אִם אֵינוֹ סוֹתֵר עִיקָּר דְּבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים, כְּגוֹן שֶׁהַדְּבָרִים סְתוּמִים וְסוֹבְלִים בֵּיאוּר אֶחָד מִשְּׁנֵי עִנְיְנֵי מַשְׁמָעוּת, אֶחָד קָרוֹב וְאֶחָד רָחוֹק, כָּל שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לְכַוֵּין דִּבְרֵי הָעֵד כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא עֵדוּתוֹ מֻכְחֶשֶׁת, יֵשׁ לָנוּ לְכַוֵּין דְּבָרָיו, כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לְתָרֵץ דִּבְרֵי שְׁנֵי עֵדִים הַנִּרְאִים מַכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עֵדוּת מְכוּוֶּנֶת.

ִהַגָּהּ: כְּשֶּׁנּוֹתְנִים חֵרֶם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אַחַר עֵדוּת שֶׁיַּגִּידוּ קוֹדֶם שֶׁיֵּצְאוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, וּלְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ בָּאוּ עֵדִים לְהַגִּיד, וְאוֹמְרִים: "לֹא שַׂמְנוּ לִבֵּנוּ אָז לְהָעִיד, וְעַתָּה זוֹכְרִין", יְכוֹלִין לַחֲזוֹר וּלְהָעִיד הוֹאִיל וְשָׁתְקוּ תְּחִילָּה, וְלֹא אָמְרוּ: "אֵין אָנוּ יוֹדְעִים". וַאֲפִילּוּ אָמְרוּ: "אֵין אָנוּ יוֹדְעִים", וְנָתְנוּ אֲמַתְלָא לְדִבְרֵיהֶם לָמָּה אָמְרוּ כָּךְ, חוֹזְרִין וּמַגִּידִין, הוֹאִיל וְלֹא אָמְרוּ בְּהֵיפֶךְ מִמַּה שֶּׁ אוֹמְרִים בָּאַחֲרוֹנָה.

עֵדִים שֶׁאָמְרוּ: "שֶׁקֶר הֵעַדְנוּ", נֶאֱמָנִים לְגַבֵּי עַצְמָם, וְחַיָּיבִים לְשַׁלֵּם כָּל מַה שֶּׁגָּרְמוּ לְהַפְסִיד בְּעֵדוּתָן.

אַף עַל גַּב דְּלֹא רָאִינוּ אֵינָהּ רְאָיָה, הֵיכָא דְּתַרְוַיְיהוּ כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ, כִּי אָמַר הָאֶחָד: "לֹא רָאִיתִי", הֲוָה לֵיהּ כְּאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: "לֹא רָאִיתָ", וַהֲוָה לֵיהּ הַכְחָשָׁה. הַגָּהּ: אֲבָל אִם אוֹמֵר הָעֵד שֶׁפְּלוֹנִי הָיָה עִמּוֹ, וְאוֹתוֹ הַפְּלוֹנִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא הָיָה עִמּוֹ, אֵין זֶה הַכְחָשָׁה, דְּאֵין עֵד מְדַקְדֵּק מִי עִמּוֹ בִּשְׁעַת עֵדוּת.