שְׁטָר בְּעֵדִים שֶׁכָּתוּב בּוֹ "אֲנִי פְּלוֹנִי לָוִיתִי מִמְּךָ מָנֶה", כָּל הַמּוֹצִיאוֹ גּוֹבֶה בּוֹ. אֲבָל אִם אֵין בּוֹ עֵדִים אֶלָּא שֶׁהוּא כְּתַב יָדוֹ, מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמָן לוֹמַר "פָּרַעְתִּי", נֶאֱמָן לוֹמַר "לֹא לָוִיתִי מִמְּךָ אֶלָּא מֵאַחֵר, וְנָפַל מִמֶּנּוּ וּמְצָאַתּוּ".

הַגָּהּ: וְהוּא הַדִּין פְּסַק דִּין שֶׁכָּתוּב בּוֹ "פְּלוֹנִי נִתְחַיֵּיב לִכְנֶגְדּוֹ", חַיָּיב לְשַׁלֵּם לְמִי שֶׁמּוֹצִיאוֹ. וְכֵן שְׁטָר שֶׁכָּתוּב "פְּלוֹנִי חַיָּיב לִפְלוֹנִי אוֹ לְכָל מִי שֶׁמּוֹצִיאוֹ", חַיָּיב לְשַׁלֵּם לְכָל מִי שֶׁמּוֹצִיאוֹ.

וְדַוְקָא שֶׁבָּא מֵחֲמַת אוֹתוֹ פְּלוֹנִי, אֶלָּא אִם כֵּן כָּתוּב בְּפֵירוּשׁ "בֵּין בָּא מֵחֲמָתוֹ אוֹ שֶׁלֹּא מֵחֲמָתוֹ". וְאִם נִכְתַּב שׁוֹבָר מִשּׁוּם אָדָם עַל שְׁטַר זֶה אַחַר כָּךְ, שׁוּם אָדָם לֹא יוּכַל לִגְבּוֹת בּוֹ.

וְאִם כָּתַב בַּשְּׁטָר שֶׁמְּשַׁעְבֵּד עַצְמוֹ נֶגֶד הַמּוֹצִיא שְׁטָר חוֹב זֶה עָלָיו, אַף עַל גַּב שֶׁיָּדוּעַ שֶׁלֹּא הָיָה חַיָּיב לוֹ מֵעוֹלָם, מִכָּל מָקוֹם חַיָּיב לְשַׁלֵּם לוֹ, דַּהֲרֵי מִכָּל מָקוֹם נִשְׁתַּעְבֵּד נֶגְדּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן מ'. וְעַיֵּין לְקַמָּן סִימָן ס"א סָעִיף י'.