הַמּוֹצִיא שְׁטַר חוֹב עַל חֲבֵירוֹ, וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ: "מִמֶּנּוּ שָׁאַל לְזַיֵּיף לוֹ שְׁטָר זֶה" – אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְקַיֵּים הַשְּׁטָר בְּחוֹתְמָיו אֵין גּוֹבִין בּוֹ לְעוֹלָם, אֶלָּא אִם כֵּן עֵדֵי הַשְּׁטָר מְעִידִים שֶׁרָאוּ הַהַלְוָאָה, אוֹ אֲחֵרִים מְעִידִים עֲלֵיהֶם שֶׁרָאוּ שֶׁחָתְמוּ. וְאִם עֵדֵי הַשְּׁטָר מְעִידִים שֶׁזּוֹ הִיא חֲתִימָתָן, גּוֹבִין בּוֹ. וְיֵשׁ חוֹלְקִין וּסְבִירָא לְהוּ דְּהַכָּרַת הַחֲתִימָה לֹא מְהַנֵּי.

כְּשֶׁאָמְרוּ אֵין גּוֹבִין בּוֹ, לֹא מַשְׁהִינַן לֵיהּ בְּיָדֵהּ, אֶלָּא מוֹקְמִינַן לֵיהּ בְּיַד שָׁלִישׁ. הַגָּהּ: וְאִם לֹא אָמְרוּ הָעֵדִים שֶׁשָּׁאַל לָהֶם לְזַיֵּיף שְׁטָר זֶה, אֶלָּא שְׁטָר סְתָם, כָּל שְׁטָרוֹתָיו שֶׁל זֶה שֶׁבִּקֵּשׁ לְזַיֵּיף אִתְרְעוּ, וְלֹא גָּבִינַן בְּהוּ.