עוֹפוֹת אוֹ גְּדָיִים שֶׁמְּמַלְּאִין אוֹתָם בָּשָׂר שֶׁלֹּא נִמְלַח – אִם לְצָלִי מוּתָּר אֲפִילּוּ פִּיהֶן לְמַעְלָה, וַאֲפִילּוּ אִם נִמְלַח הַחִיצוֹן שֶׁעַתָּה אֵינוֹ טָרוּד לִפְלוֹט, דִּכְמוֹ שֶׁבּוֹלֵעַ דַּם הַמִּלּוּאִים כָּךְ פּוֹלְטוֹ.
וְלִקְדֵירָה אָסוּר עַד שֶׁיִּמְלַח חִיצוֹן לְבַדּוֹ וּפְנִימִי לְבַדּוֹ. אֲבָל אִם לְאַחַר שֶׁמִּלְּאוֹ מֶלַח לַחִיצוֹן, אֵינוֹ מַפְלִיט לַדָּם שֶׁבַּפְּנִימִי.