סִימָנֵי חֲגָבִים כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם, וּכְנָפָיו חוֹפִין אֶת רוֹב אוֹרֶךְ גּוּפוֹ וְרוֹב הֶיקֵּף גּוּפוֹ. וְיֵשׁ לוֹ שְׁנֵי כְּרָעַיִם שֶׁמְּנַתֵּר בָּהֶן, וַאֲפִילּוּ אֵין לוֹ עַתָּה וְעָתִיד לְגַדְּלָם לְאַחַר זְמַן. וְצָרִיךְ שֶׁיְּהֵא שְׁמוֹ חָגָב.
וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּל הַסִּימָנִים הַלָּלוּ, מוּתָּר. וְאֵין חִילּוּק בֵּין רֹאשׁוֹ אָרוֹךְ וְיֵשׁ לוֹ זָנָב, אוֹ אִם אֵין רֹאשׁוֹ אָרוֹךְ וְאֵין לוֹ זָנָב.
וְכָתַב אֲדוֹנִי אָבִי הָרֹא"שׁ זַ"ל: וְהָאִידְּנָא אֲפִילּוּ חָגָב הַבָּא בְּאַרְבַּע סִימָנִין, אֵין לְאוֹכְלוֹ אֶלָּא בְּמָסוֹרֶת שֶׁשְּׁמוֹ חָגָב.
חֲגָבִים אֵין טְעוּנִים שְׁחִיטָה.
כָּתַב הָרַמְבַּ"ם: אַף עַל פִּי שֶׁצִּיר דָּגִים טְמֵאִים אָסוּר, צִיר חָגָב טָמֵא מוּתָּר, שֶׁאֵין בָּהֶן לַחְלוּחִית.