יורה דעה
סימן פ״ז
בְּאֵיזוֹ בָּשָׂר נוֹהֵג דִּין בָּשָׂר בְּחָלָב וְהֵיאַךְ נִקְרָא בִּישּׁוּל

אִיסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב, כְּתִיב "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ", וְנֶאֱמַר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּתוֹרָה – אֶחָד לְאִיסּוּר בִּישּׁוּל, וְאֶחָד לְאִיסּוּר אֲכִילָה, וְאֶחָד לְאִיסּוּר הֲנָאָה. וְהוֹצִיא אִיסּוּר אֲכִילָה בִּלְשׁוֹן בִּישּׁוּל, לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא דֶּרֶךְ בִּישּׁוּל, אֲבָל מִדְּרַבָּנָן אָסוּר בְּכָל עִנְיָן.

וּגְדִי לָאו דַּוְקָא, דְּהוּא הַדִּין נַמִּי שׁוֹר שֶׂה וְעֵז. וְלֹא שְׁנָא בַּחֲלֵב אִמּוֹ, וְלֹא שְׁנָא בְּחָלָב אַחֶרֶת, אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה.

וְאֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בִּטְהוֹרָה, כְּגוֹן בְּשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בַּחֲלֵב טְהוֹרָה. אֲבָל בְּשַׂר טְהוֹרָה בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְמֵאָה, אוֹ בְּשַׂר טְמֵאָה בַּחֲלֵב טְהוֹרָה, וּבְשַׂר חַיָּה וְעוֹף אֲפִילּוּ בַּחֲלֵב טְהוֹרָה, אֵינוֹ אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן. וּמוּתָּר בְּבִישּׁוּל וּבַהֲנָאָה.

וּבֵיצִים הַנִּמְצָאִים בְּעוֹפוֹת מוּתָּרִים לְאוֹכְלָן בְּחָלָב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁהֵן גְּמוּרוֹת. אֲבָל אִם אֵינָן גְּמוּרוֹת, הֲווּ כִּבְשַׂר הָעוֹף עַצְמוֹ.

וְאֵיזֶהוּ גְּמוּרָה? כָּתַב הָרַשְׁבָּ"א: כָּל שֶׁיֵּשׁ לָהּ חֶלְבּוֹן וְחֶלְמוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְעוֹרָה בַּגִּידִין, הֲרֵי זֶה גְּמוּרָה. אֵין לָהּ אֶלָּא חֶלְמוֹן, עֲדַיִן בָּשָׂר הוּא.

וְרַשִׁ"י פֵּירֵשׁ: כְּשֶׁנִּגְמַר הַחֶלְמוֹן וַעֲדַיִן הִיא אֲדוּמָּה וּמְעוֹרֶה, כְּמוֹ הַשְּׁלָל שֶׁל הַבֵּיצִים הַמְחוּבָּר בְּאֶשְׁכּוֹל, שָׁרֵי. וְיֵרָאֶה מִדְּבָרָיו שֶׁמַּתִּיר אֲפִילּוּ אֵין לָהּ עֲדַיִן חֶלְבּוֹן.

דָּגִים וַחֲגָבִים מוּתָּר לְאוֹכְלָן בְּחָלָב.

כָּתַב הָרַמְבַּ"ם: הַמְּבַשֵּׁל בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא, וּמְעוּשָּׁן, וְדָם שֶׁבִּשְּׁלוֹ בְּחָלָב, פָּטוּר, וְאֵין לוֹקִין עַל אֲכִילָתוֹ מִשּׁוּם בָּשָׂר בְּחָלָב.

הַמְּבַשֵּׁל שְׁלִיל בְּחָלָב חַיָּיב, וְכֵן הָאוֹכְלוֹ. הַמְבַשֵּׁל שִׁלְיָא אוֹ עוֹר גִּידִין וַעֲצָמוֹת וְעִקְּרֵי קַרְנַיִם וּטְלָפַיִם הָרַכִּים בְּחָלָב, פָּטוּר, וְכֵן הָאוֹכְלוֹ פָּטוּר.

הַמְבַשֵּׁל בְּמֵי חָלָב אוֹ בַּחֲלֵב מֵתָה אוֹ בַּחֲלֵב זָכָר, פָּטוּר. וְכָתַב אֲדוֹנִי אָבִי הָרֹא"שׁ זַ"ל דְּנַסְיוּבֵי דַּחֲלָבָא אֵינָהּ בִּכְלָל מֵי חָלָב וְאָסוּר מִן הַתּוֹרָה. אֶלָּא מִי חָלָב, הַיְינוּ אַחַר שֶׁהוֹצִיאוּ מִן הֶחָלָב כָּל הָאוֹכֶל, כְּגוֹן לְאַחַר שֶׁעָשׂוּ כָּל הַגְּבִינָה, מְבַשְּׁלִים הֶחָלָב וְהָאוֹכֶל צָף מִלְּמַעְלָה, וְלֹא נִשְׁאַר בּוֹ אֶלָּא מַיִם בְּעַלְמָא, זֶה הַנִּקְרָא מֵי חָלָב.

חָלָב הַנִּמְצָא בְּקֵיבָה – לְדַעַת רַב אַלְּפָס אֵינוֹ חָלָב, וּמוּתָּר לְבַשֵּׁל בּוֹ בָּשָׂר, אֲפִילּוּ בְּצָלוּל שֶׁבָּהּ, וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וְרַשִׁ"י אֲסָרוֹ, וְכָתַב שֶׁהוּא חָלָב גָּמוּר אֲפִילּוּ הַקָּרוּשׁ שֶׁבָּהּ, כָּל שֶׁכֵּן הַצָּלוּל. וְרַבֵּינוּ תָּם חִלֵּק – הַקָּרוּשׁ שֶׁבָּהּ אֵינוֹ חָלָב, אֲבָל הַצָּלוּל הוּא חָלָב. לְפִיכָךְ אִם מָלַח הַקֵּיבָה בַּחֲלָבָהּ, נֶאֱסַר מִשּׁוּם בָּשָׂר בְּחָלָב, דְּמָלִיחַ כְּרוֹתֵחַ. וְכֵן אִם עָמַד בָּהּ יוֹם אֶחָד, דְּכָבוּשׁ כִּמְבוּשָּׁל. וְאִם הֶעֱמִיד בָּהּ גְּבִינוֹת, אִם יֵשׁ בָּהֶן בְּנוֹתֵן טַעַם, אֲסוּרוֹת לְרַשִׁ"י, אֲפִילּוּ בְּקָרוּשׁ, וּלְרַבֵּינוּ תַּם בְּצָלוּל דַּוְקָא, וְכֵן הִיא מַסְקְנַת אֲדוֹנִי אָבִי הָרֹא"שׁ זַ"ל.