יורה דעה
סימן פ״ח
שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת בָּשָׂר עַל הַשּׁוּלְחָן כְּשֶׁאוֹכְלִין גְּבִינָה

כָּל הַבָּשָׂר שֶׁאָסוּר לְאוֹכְלוֹ בְּחָלָב, אֲפִילּוּ בְּשַׂר חַיָּה וְעוֹף, אָסוּר לְהַעֲלוֹתוֹ עַל הַשּׁוּלְחָן שֶׁאוֹכֵל עָלָיו גְּבִינוֹת, שֶׁלֹּא יָבוֹא לְאוֹכְלָם יַחַד. אֲבָל בְּשׁוּלְחָן שֶׁסּוּדַר עָלָיו הַתַּבְשִׁיל, מוּתָּר לִיתֵּן זֶה בְּצַד זֶה.

וְהָא שֶׁאָסוּר לְהַעֲלוֹתָם עַל הַשּׁוּלְחָן, דַּוְקָא בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם הַמַּכִּירִין זֶה אֶת זֶה, וְאָז אָסוּר אֲפִילּוּ אִם מַקְפִּידִין זֶה עַל זֶה. אֲבָל אַכְסְנָאִין שֶׁאֵין מַכִּירִין זֶה אֶת זֶה, מוּתָּר.

וַאֲפִילּוּ הַמַּכִּירִין, אִם עָשׂוּ שׁוּם הֶיכֵּר, כְּגוֹן שֶׁכָּל אֶחָד אוֹכֵל עַל מַפָּה שֶׁלּוֹ, אוֹ אֲפִילּוּ אוֹכְלִין עַל מַפָּה אַחַת וְנוֹתְנִין בֵּינֵיהֶן פַּת לְהֶיכֵּרָא, מוּתָּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם יֵשׁ לָהֶם הוֹצָאָה אַחַת, שֶׁאֵין לָהֶם הֶיתֵּר עַל יְדֵי הֶיכֵּר שֶׁעוֹשִׂין בֵּינֵיהֶן.