חושן משפט
סימן כ״ד
שֶׁנִּזְקָקִין לַתּוֹבֵעַ תְּחִילָּה

אֵין נִזְקָקִין אֶלָּא לַתּוֹבֵעַ תְּחִילָּה. וְאִם זַיְילֵי נִכְסֵי דְנִתְבָּע, נִזְקָקִין לוֹ תְּחִילָּה.

הַגָּהּ: פֵּירוּשׁ: רְאוּבֵן תּוֹבֵעַ שִׁמְעוֹן בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יוּכַל לוֹמַר פָּרַעְתִּי, וְשִׁמְעוֹן מֵשִׁיב "יֵשׁ לְךָ מִשֶּׁלִּי כָּל כָּךְ", וּמְבַקֵּשׁ זְמַן לְהָבִיא עֵדִים יוֹתֵר מִשְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁהוּא זְמַן בֵּית דִּין, אַף עַל פִּי שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים הַיּוֹדְעִים בַּדָּבָר, נִזְקָקִים לַתּוֹבֵעַ וְצָרִיךְ לְשַׁלֵּם לוֹ מִיָּד, אִם לֹא שֶׁזַּיְילֵי נִכְסֵיהּ וְיֵשׁ הֶיזֵּק בָּזֶה לַנִּתְבָּע.

וְהוּא הַדִּין אִם הַתּוֹבֵעַ רוֹצֶה שֶׁיִּשְׁמְעוּ דְּבָרָיו תְּחִילָּה קוֹדֶם שֶׁיִּשְׁמְעוּ דְּבָרָיו שֶׁל נִתְבָּע, אוֹ שֶׁמְּבַקֵּשׁ מֵהַבֵּית דִּין שֶׁלֹּא יִפְסְקוּ לוֹ הַדִּין עַכְשָׁיו אֶלָּא כְּשֶׁיִּרְצֶה הוּא, אוֹ שֶׁהַנִּתְבָּע חַיָּיב לוֹ שְׁבוּעָה וְאוֹמֵר הַתּוֹבֵעַ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיִּשָּׁבַע לוֹ עַכְשָׁיו רַק כְּשֶׁיִּרְצֶה. וְכָל כַּיּוֹצֵא בָזֶה, כְּגוֹן שֶׁאוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה טְעָנוֹת עַל זֶה וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִטְעוֹן עַכְשָׁיו, שׁוֹמְעִין לַתּוֹבֵעַ, אִם לֹא שֶׁזַּיְילֵי נִכְסֵי הַנִּתְבָּע, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לַנִּתְבָּע הֶיזֵּק בְּזֶה כְּפִי רְאוּת עֵינֵי הַדַּיָּינִים.